הפסיכולוגית אמרה שכדאי שוב אשפוז יום אבל יש תור לאינטייק רק בסוף אוקטובר
הפסיכיאטרית חושבת שעדיף בית מאזן
אני לא רוצה בית מאזן..אבל גם לא יודעת איך לסחוב עוד 3 חודשים
אני רוצה להתגבר לבד לפעמים נראה לי שאם אתאמץ אני יכולה ומצד שני מרגישה שאין לי כוחות
ובעיקר אין לי תקוה
אני לא ממש מאמינה שאני יכולה
ואני עייפה
ואני מרחמת על הפסיכולוגית שלי ומרגישה שהיא מתעייפת מזה ממני
שלום לך.
אני מצטערת לשמוע על הימים הקשים, ומדמיינת כמה קשה, כעת, להתמודד עם המחשבה על פנייה למסגרת טיפולית. אני שומעת גם את התהייה והניסיון שלך להבין מה קורה לך, האם את יכולה לדחוף את עצמך למעלה או שזה הזמן להרפות ולפנות לטיפול אינטנסיבי יותר. אני כמובן לא יודעת מה הצעד הנכון עבורך אך ליבי איתך בצערך ובקושי שלך, וזכרי שכפי שצלחת תקופה כזו פעם אחת, תוכלי לעשות זאת שוב, כעת או בהמשך.
אל תתייאשי, וסמכי על המטפלת שלך שהיא איתך ומאמינה בך,
ליטל
