היי דר ליטל, אתאר קונפליקט שאני חווה... לפעמים יש לי מחשבה שלא עוזבת אותי.
משהו טוב שכבר הבנתי מתוך התהליך שלי עם עצמי (ומה שגם כנראה יוצר את הקונפליקט שאתאר) זה שהכל בסדר והמחשבות הן לא אני, לרוב הן רק מחשבות - משתדלת לדבוק בשיעור הזה
אבל היום למשל הייתה לי מחשבה שלא הצלחתי להשתחרר ממנה זמן מה. זה מתסכל ומעציב אותי לצערי.
אני מרגישה שיותר משהמחשבה עצמה הציקה לי באותם רגעים- עכשיו מפריע לי שהתנהגתי ככה כלפיה, כלומר היא השתלטה עליי, הכניסה אותי לחרדה. הרי אני יודעת שאני גם יכולה להתעלות אז למה שוב נפלתי לטריק המחשבות הזה? (זה מה שאני שואלת את עצמי וזה מתסכל אותי)
בעצם "אין בעיה" שתעלה המחשבה אבל חורה לי שאני מתנהגת ככה כלפיה, ועוד אחרי כל התהליך שעשיתי.
מקווה שנשמע הגיוני.... יש לזה הסבר פסיכולוגי אולי? תודה רבה
שלום לטם.
נשמע מדברייך שאת מצפה מעצמך "להיות אחרי": להגיע להבנה מסוימת וכך "להשתחרר" מהקונפליקט או התוכן שבבסיס המחשבה. אלא שבתחום הרגשי הדברים לא תמיד עובדים כך, ויתכן וההיאחזות במחשבה היא דרכה של נפשך לבקש עוד רובד של עיבוד של הנושא, או "למחות" מול הדרישה לעבור הלאה מהר מדי. לאור זאת, אני מציעה לבדוק בינך לבין עצמך את האפשרות של פנייה אל טיפול פסיכולוגי, אשר במסגרת הקשר הטיפולי עשוי להציע עוד רובד של עיבוד ומגע עם התכנים הנפשיים.
ליטל
