היי ליטל.מזמן לא כתבתי כאן...רציתי לשאול משהו כללי לגבי טיפול. נגיד שמישהו מגיע לטיפול בגלל סיבה כלשהי, ואחרי זמן מה מתעוררים בטיפול ובקשר עם המטפל כל מיני קשיים ומכאובים שנוגעים לקשר עצמו, ואין להם קשר לסיבה שבגללה פנה האדם לטיפול.והם הופכים למרכז הטיפול ומקשים/מכאיבים למטופל -
האם זה סימן רע? האם זה אומר שהטיפול "עורר דובים משנתם" או שאולי אפילו יצר מצוקה/סבל שלא היו קורים לוליא היה מגיע לטיפול?
שלום לך,
אני מקווה ששלומך טוב.
מציעה לגשת לשאלתך מתוך הנחה שהנפש היא מכלול ובמובן זה, לא כ"כ משנה מה הביא לטיפול ומה התעורר בטיפול- משנים מצבי הנפש השונים המתגלים דרך הסימפטומים השונים ודרך ה"סימפטומים" המתעוררים בתגובה לחווית הקשר הטיפולי.
ליטל
