2 אחים (מתוך 3 ילדים) מטופלים טיפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי, בעקבות התקפי זעם
פסיכוטיים של הגדול, ונסיונות אבדניים בן 24, לבת 17 בעיה פסיכוסומטית קשה (לטענתה אינה רואה, עיוורת, לאחר בדיקות רבות בצד הבריאותי, הופנתה לטיפול), פגיעה עצמית והבעת רצון אבדני, להבנתי תופעה מאוד נדירה (העיוורון הסלקטיבי), בשני המקרים המשפחה, כולל ההורים דבקו בגירסה מסויימת לתחילת הבעיה, כולם יודעים (אחי האם, בני זוגם וילדיהם) שזאת גירסה שקרית, יתכן שהטיפול לא מתקדם בשל גירסה ראשונית לא נכונה? אני גיסתה של האם, דודה מנישואים של הילדים. *למיטב ידיעתי המטפלת של הנערה, מבינה שאין קשר בין הנאמר בהתחלה למצבה, ומאוד יתכן שהטיפול שלה מיטבי יותר, הנערה מגיעה אליה בצו בית משפט, אם לא תגיע תאושפז, בשל חשש לחייה