אולי לא מגיע לי בכלל אמפטיה
ולא מגיע לי חיבוק
יש בנות שהרבה יותר סובלות ממני
ולי סכהכל יש הכל בחיים
חוץ מאושר
חוץ מערך עצמי
חוץ ממקום יציב ומוגןלהניח בו את הלב
אבל יש לי הכל
באמת
ואני מרגישה שלא מגיע לי
אני לא סובלת מחוית דחק פוסט טראומתית
מדי פעם יש לי ניתוקים
אבל העבר שלי לא ככ גרוע
זה רק הנפש הרגישה שלי שלקחה אותו ככה
יש לי פלאשבקים ופוסט טראומה ממה שחויתי
אבל אולי אני סתם עצלנית
והכאבים האלה
מסביבי אנשים אומרים לי שאני מחפשת תרוצים
אני מרגישה שהילדה הקטנה שבי כבר מיואשת
מרגישה שלעולם לא תקבל חיבוק
וגם כשאקבל
אני ארגיש כאילו לא מגיע לי
כאילו לקחתי למשהי אחרת
שהסבל שלה יותר חזק משלי
כי אני כבר לא אובדנית
וההפרעת אכילה די בשקט עכשיו
ותנודות הרגש קצת יותר מאוזנות
והדכאון נרדם
הפלאשבקים פחות מרצדים
ולפעמים אני צוחקת ממש
אז למה שיגיע לי חיבוק??
שלום לך.
אני שומעת את הכאב ומציעה להמשיך ולעבד ולעבוד איתו במסגרת הטיפול
ליטל
