שלום,
ביתי בת 21 מוצלחת ובוגרת שמבינה את החיים,יצאה עד לפניי כחודשיים עם בחור כמה חודשים ,נפגעה ממנו מאוד ,סיפרה לנו דברים רבים ולא טובים עליו ועל משפחתו .
הזמן עבר ולא היו בקשר,אתמול סיפרה לי שהם דיברו והחליטו להיות ידידים ..בינתיים,אמרתי לה שהיא הצליחה להפתיע אותי משום שאמרה חד משמעית את כל הסיפור בעבר ושאין מצב שהיא תדבר איתו .אמרתי את דעתי בעניין שאיני רואה זאת באופן חיובי משום שנפגעה מאוד וכל הסיפורים מסביב אך שאני מכבדת את דעתה וזו החלטה שלה,היא מצידה ביקדה שאתייחס אליו טוב כאשר יגיע לבקר בביתנו מה שמאוד קשה לי אחריי מה שגרם לה .היינו צריכים להרים אותה מהקרשים אחריי הפרידה..מה אני עושה? מבינה שצריכה לכבד את דעתה ,מצד שני בוער בתוכי לראות אותו ובצורה נעימה לומר לו שאני מקווה שהפעם לא יפגע בה. הקשר בבינו הוא פתוח וכן נכון להיום אך יש בביתי קצת מרדנות שאם לא זורמים איתה היא נעטמת מה שאיני רוצה שיקרה ,אשמח לדעתך תודה.
שלום שרון.
את מתארת את ביתך כאישה צעירה אך בוגרת ו"מבינה עניין" ואם אני מבינה נכון, מדובר אמנם בקשר שפגע בה אך לא בקשר מתעלל או מסוכן. לכן, ולאור ה"היאטמות" המעבירה מסר לגבי נחישותה לדבוק בדעותיה ובחירותיה, אני חושבת שיש לכבד את בחירותיה גם אם יהיה להן מחיר של פגיעה וכאב. אינך חייבת להעמיד פנים שאת אוהבת את הבחור- אך נדמה לי שמאחר והבית הוא גם ביתה של ביתך, יש הגינות בקבלת פניו באופן מכבד ומבלי "לסגור חשבונות". דאגתך והרצון שלך לשמור על ביתך מובנות אך בנסיבות שאת מתארת, נשמע שהדבר הטוב ביותר שתוכלי לעשות הוא פשוט להיות לצידה וללוות אותה, בשמחתה ובכאבה.
ליטל
