רעייתי מנהלת בהס אם לארבעת ילדינו הבגירים החליטה לפרק בנחישות ויסודיות את הזוגיות לפני כמה שנים ללא פרסום כוונותיה ופיצצה את המטען לפני כשנתיים בידיעה שעלולה לאבד את הקשר עם בננו. לכל אורך התהליך הפגינה כלפיו עויינות בשל דאגתו לי. כעת נותק הקשר בניהם ולה לא נראה שמזיז דבר. שאלתי היא מה יודע לספר המדע על מצב לא טבעי כזה ? מה הסיבות הרפואיות כי סיבות הגיוניות אין.
שלום ירון.
מערכות יחסים, ובפרט קשרים זוגיים וקשרים בין הורה לילד במערך המשפחתי, הם מורכבים וסבוכים ולכן אין טעם בחיפוש אחר "סיבה רפואית" למצב שאתה מתאר. אני יכולה רק לשער שנסיבות מורכבות הקשורות הן בקשר האם-ילד והן במערך המשפחתי בכללותו הובילו אליו. לכן, אני מציעה להתמקד בהתמודדות וניהול של הסיטואציה ולא בסיבות. ראשית נדמה לי שחשוב להבין האם אתה עסוק בנושא עבור בנך או מתוך הכאב והכעס שלך על פירוק הקשר. כדאי לבדוק האם בנך מעוניין בעזרה סביב הנושא ואם לא- נדמה לי שכדאי להשאיר לו ולאמו את ההתמודדות, לאור העובדה שמדובר בבגיר. במקביל, מציעה לשים לב לכך שגם אתה עברת פרידה לא פשוטה ולבדוק האם אתה זקוק לסיוע מקצועי סביב ההתמודדות.
ליטל
