שלום ,
סיימתי קשר אחרי 3 חודשים. קשר שהייתה בו עוצמה חזקה ותחושה של התאהבות מטורפת. יחד עם זאת, עלו בי ספקות וחששות לגבי הפרטנר- חשש שהוא עצבני\ חם מזג (התווכחנו לעיתים קרובות), חששתי שיש בו משהו טורדני (יש לציין שגם באופן מאובחן- הוא מאובחן בהפרעת OCD ומטופל תרופתית באופן יומי) וחששתי שהוא לא יציב\ בריא נפשית עד הסוף. בשל כל החששות האלו, החלטתי לסיים את הקשר. הוא התחנן להזדמנות נוספת של חודש לייצר את השקט שאני צריכה. הרגשתי שחודש הוא זמן שאינו מייצג ושאני מתקשה להאמין בלב שלם שזה יעזור.. הרגיש לי קצת כמו פלסטר.
למרות הרציונל שאני מציגה, אני עוברת משבר מאד גדול מאז הפרידה, מרגישה תקועה במקום ומלאה בשאלות האם עשיתי את הבחירה הנכונה. אודה לכל עצה
שלום לך.
בחירה זוגית נוגעת ומייצגת במקרים רבים אזורי נפש עמוקים: אנחנו בוחרים ואוהבים פעמים רבות לא רק את מי שטוב עבורנו אלא את מי שנוגע ומציף את האזורים הלא מעובדים בנפשנו אשר זקוקים למגע, תשומת לב והתבוננות. במובן הזה, יתכן והפלונטר שאת מתארת, שאפשר אולי להסתכל עליו באופן פשטני כבחירה בין אהבה עצומה לבין "בריאות" ושקט עבורך, הוא אולי הדרך של נפשך לספר דבר מה על חוויתך הנפשית אש דורש בירור, ולכן קשה כל כך לקבל החלטה לכאן או לכאן. אם כיוון המחשבה הזה מדבר אלייך, יתכן וכדאי לשקול פנייה אל טיפול או ייעוץ פסיכולוגי בו וכלי לעבד את הדברים ולקבל החלטה ממקום שלם יותר.
ליטל
