היי
יש לי קשיים רגשיים שנבעו מטראומות ועוד ואני ממש מרגישה בשיפור.
הבעיה היא שאני לומדת פסיכולוגיה ולקחתי את הקורס פסיכופתולוגיה ואני מרגישה שזה מחזיר אותי למקומות לא טובים.
אני מתחילה לאבחן את עצמי ואני נכנסת לכל מיני מחשבות שאני אדם רע ואני לא ראוייה ושיש לי את כל ההפרעות.
זה מקשה עליי ללמוד ואני מרגישה שזה עושה לי טריגרים.
כל פעם שאני שומעת סיפור על אנשים עם כל מיני הפרעות זה גם מחזיר אותי למקומות שהייתי בהם.
ויש לי עוד קורסים בהמשך..
אני רק רוצה לסיים עם זה מרוב שזה קשה לי ושזה גורם לי להתעסק בעצמי ובבעיות שלי ובטראומות מהילדות. בלי לדבר על הפן האקדמי שקשה לי.
איך מתמודדים עם זה? לא נשאר לי הרבה. איך מסיימים?
תודה מראש.
שלום רוני.
לימודי פסיכולוגיה אכן עשויים להוות נקודת מוצא להתבוננות פנימית ולמגע עם העולם הפנימי, ומהלך זה עשוי להיות לא פשוט כאשר הוא מלווה במפגש עם חוויות עבר מכאיבות וטראומטיות. במקרים רבים, המפגש הלא פשוט נובע מכך שהיבטים רגשיים וחוויות עבר מסוימות טרם עובדו באופן מלא ובמצב כזה, יתכן וכדאי להשתמש בתחושות שמתעוררות כ"איתות" של נפשך לכך שיש צורך בעיבוד נוסף ו/או מעמיק יותר של חוויותייך. אם הכיוון הזה נשמע לך נכון, יתכן וכדאי לשקול פנייה אל טיפול פסיכולוגי.
ליטל
.jpg)
