אמא שלי ניסתה בעבר הרבה טיפולים כי היא סובלת כבר הרבה שנים מחרדות והפרעות אכילה. היא במצב לא טוב גם עכשיו נפשית, ומסרבת לנסות טיפול כי היא כבר ניסתה לטענתה המון. אני מנסה לומר לה שגם היא צריכה להיות פתוחה לטיפול ולנסות להתחייב לטיפול ולעזור לעצמה אבל היא פשוט ממשיכה להגיד שזהו, היא פשוט לא יודעת לעזור לעצמה וככה היא תהיה תמיד. אני לא מסוגלת לראות אותה ככה. תוכלו לעזור לי לעזור לה? יש איזו שיטה טיפולית חדשה שאולי תוכל לעזור? מישהו לדבר איתו? דברים לומר לה? דברים שאני כמשוחררת טרייה מהצבא אוכל לעשות בפועל כדי לעזור לה? תודה רבה
שלום אורה.
אני שומעת את הכאב והדאגה, וגם את התסכול מחוסר הגייסותה והיענותה של אמך לניסיון שלך לסייע לה. למרות זאת, אני חוששת שבהיעדר רצון לטיפול, אין דרך לסייע ולהניע שינוי של ממש. ישנן גישות ושיטות טיפוליות שונות, ואפשר לעתים להיעזר גם בטיפול תרופתי להשגת הקלה ראשונית אך ללא מוטיבציה של האדם עצמו, לצערי אין דרך לסייע באמת. לצד זאת, ניתן לנסות לבקש מאמך להצטרף אלייך ואל שאר המשפחה לטיפול משפחתי בתקווה שתוכלו לשפר את הדינמיקה סביב הקשיים. לעתים אנשים מוכנים לשתף פעולה עם טיפול למען המשפחה יותר מאשר עם טיפול למעט עצמם, ובחלק מהמקרים מהלך שכזה מביא בסופו של דבר גם להגברת המוטיבציה לטיפול האישי. כמו כן, חשוב שתשימי לב גם לצרכיך, ותבדקי האם יתכן שההתמודדות עם המצב מביאה לכך שגם את עצמך זקוקה לעזרה טיפולית מסוימת.
ליטל
