שלום
אני שם לב שבמשך שנים אני בוחר בדרך הכי קלה ונוחה לטווח המיידי. בכמעט כל תחום בחיים. גם אם הדרך נכפתה עליי אני לא תמיד נוקט צעדים בשביל לשנות את המצב, אני מקבל אותו כעובדה.
אני מניח שזה קשור קודם כל ליציאה מאזור הנוחות, אבל גם להצבת מטרות ארוכות טווח.
השאלות:
- איך מתמודדים עם מה שכתבתי?
- האם היית מקשרת את זה לבעיה אחרת?
- על איזה עוד בעיות פסיכולוגיות לעבוד בשביל לקדם את פתרון הבעיה שכתבתי?
בעיה נוספת שידוע לי שקיימת: דחיינות. לאחרונה קראתי על טיפ מדהים- כל דבר שאני רוצה לעשות ולוקח פחות משתי דקות, לעזוב מה שאני עושה ולהקדיש שתי דקות לבעייה, בלי לדחות אותה. מחפש טיפ דומה שייסיע לי לצאת מאזור הנוחות, או לפחות אסטרטגיה/כיוון שיוביל אותי/יתמוך בי להשגת המטרה. הטיפ נלקח מהספר atomics habits, וקראתי סיכום שלו. גם ספר בנושא יציאה מאזור הנוחות יכול לעזור.
מתעניין בכל פתרון למעט היפנוזה, מעדיף לא לפרט פה.
תודה.
שלום ניר.
אני מתקשה להשיב לשאלתך על סמך הדברים שכתבת מאחר והקושי שתיארת עשוי לנבוע מקשיים שונים ומגוונים- החל מקשיי התארגנות ומיקוד שעשויים לנבוע מהפרעת קשב ועד להיבטים רגשיים לא מודעים (למשל, נטייה לפסיביות, קושי בהתמודדות עם הצלחה ועוד). לאור האמור, ומאחר ולצערי אין בידי "טיפים" נקודתיים לשינויים התנהגותיים, אני מציעה לפנות למפגש ייעוץ ראשוני עם פסיכולוג ולנסות למקד בעזרתו את הקושי, אם אתה חש שהמוקד הוא רגשי. במידה ואתה מעוניין במענה ענייני ונקודתי יותר, ניתן לפנות לאימון אישי שיסייע לך בניהול והתארנות יעילים יותר.
ליטל
