לא יכולה להכיל את הכאב הזה לא יכולה להכיל את עצמי בא לי להתנתק ולברוח מעצמי בא לי לא להיות כאן אין בי כוחות לסבל הזה כל פעם שבשום מילה אני לא אצליח לתאר אותו רוצה שישאבו אותו ממני מוכנה להרגיש כאב פיזי בכל שאיבה כי עם כאב כזה אני יכולה להתמודד הלוואי שהיה אפשר לטפל בנפש כמו בגוף שינתחו ישפצו יתקנו כשאני בהרדמה מלאה וקמה למצב מתוקן . המטפלת שלי מעולה באמת מעולה בהרגשה שלי היא חזקה ויכולה להתמודד עם מה שאביא לה אבל אני לא מצליחה לדבר את הכאב הזה אין לי מילים בשבילו וגם אם היה אצלה הכל נעלם אין תחושות אין מחשבות אין מילים אין כלוםםםם רק מה שהיא מעלה ומכוונת. נכון שאת אומרת לשתף אותה בתחושות אבל בפגישות אצלה הכל נעלםםם . ורק עם עצמי לבד הכל חוזר - זה לא משתנה וזה לא שאני לא רוצה לשתף אלא הכל נמחק ! ליטל זה אומר שזה לא בשבילי וזהו? זה תמיד ישאר ככה?? בא לי להתייאש אבל מרגישה גם שיהיה עוד יותר גרוע וקשה לבד בלי המטפלת מה אני יכולה לעשות??
שלום לך.
אני שומעת את כאבך ואת הטלטלה.
אני כמובן לא יכולה להשיב על השאלה האם הדרך הטיפולית היא "בשבילך" והיא הדרך הנכונה עבורך לצמיחה ושינוי, אך נשמע שאת מצויה כעת בשלב הכואב של יצירת קשר וביסוס אמון- שלב שמפגיש עם היבטים נפשיים עמוקים ומהותיים. במובן זה, הדברים לא חייבים להיות תמיד כואבים כל כך, גם אם מדובר בתהליך ארוך ולא קל.
ליטל
