שלום רב,
סבתא שלי בת 86, עברה ניתוח להוצאת כיס מרה לאחר שהייתה מאושפזת
כחודש וחצי בבית חולים ולאחר מכן שיקום בבית חולים גריאטרי, לאחר מכן ניתוח
להוצאת כיס המרה וכעת שוב הועברה לשיקום בבית חולים גריאטרי.
כשהתעוררה מההרדמה לאחר הניתוח שהיה לפני כשבועיים, הייתה מאוד מבולבלת ולא דברה לעניין, התנגדה לרופאים והשתוללה בבית חולים.
למחרת, לאט לאט חזרה לעצמה ובמשך כמה לילות היו לה הזיות וסיוטים בלילה אך ביום הייתה בסדר.
לאחר מכן הועברה לשיקום בבית חולים גריאטרי ושם תחילה לא הייתה ישנה בלילות וחזרו לה ההזיות והסיוטים ולכן קיבלה כדור שינה.
כבר למעלה משבוע שהיא מאוד מבולבלת, היא מדברת דברים לא קשורים למציאות, כמעין מצב דמנטי, לא זוכרת דברים, בקושי יכולה להשלים משפטים
שוכחת מה שהיא רוצה להגיד.
בבית חולים הרופאה אמרה שהיא בדיכאון עמוק ונותנת לה כדור נגד דיכאון בשם סרנדה אך המצב מחמיר מיום ליום.
האם מדובר באלצהיימר? האם זה קרה בעקבות ההרדמה? האם היא תחזור לעצמה? מה עלינו לעשות?
שלום יחזקאל.
איני רופאה בהכשרתי כך שאיני יכולה להתייחס להשפעות של ההרדמה וההליך הרפואי בכללותו אך כדאי לקחת בחשבון שאכן לא קל לפעמים, ובפרט בגיל מבוגר, להבחין בין השפעותיה הקונקרטיות של ההתערבות הרפואית, פגיעות קוגניטיביות שמחוץ להן והתגובה הנפשית לטראומה הגופנית-נפשית של הפרוצדורה הרפואית. לכן, אני חושבת שאכן חשוב מאוד לערוך תהליך אבחוני יסודי ומתוך כך לבנות תכנית טיפולית. מאחר ואתם כבר נמצאים בקשר עם גורמים טיפוליים, אני מציעה לבקש את הכוונתם בנוגע לסוג האבחון הדרוש.
ליטל
