למה לפעמים אני מקבלת פלאשבק של רגשות (כחלק מפוסט טראומה מורכבת כנראה) מסיטואציות עם אמא שלי שפגעה בי ריגשית ומילולית שמזכירים לי אירועים קודמים ומודחקים שפגעה בי ולפעמים לא?
הייתה פעם אחת שהרגשתי תגובה עוצמתית (רעידות, בכי בלתי נשלט, לב פועם בחוזקה) מסיטואציה איתה ופעם אחת אפילו גל של פחד אבל אז זה נעלם ולא חזר. אני לא מרגישה ככה בכל פעם שאני מדברת איתה. למה זה לא צף בכל פעם שאני איתה? הגוף שלי הסתגל אליה?
אני גרה איתה ובתקווה אעזוב את הבית בקרוב, האם הסרת האינטרקציה היום-יומית איתה יעזור לי להחזיר את הקשר עם הרגשות שלי כלפיה?
שלום לך.
אני מציעה לבחון את השאלות החשובות שאת מעלה במסגרת שיח טיפולי ולא "תיאורטית" דרך הפורום, מאחר ורק כך המענה יהיה בעל משמעות של ממש. באופן כללי אני יכולה להציע לצאת מנקודת מוצא לפיה הנפש אינה פועלת באופן מתמטי: העובדה שסיטואציה מסוימת ברגע מסוים לוחצת חזק יותר על כפתורים רגשיים מסוימים אין משמעה שתמיד יהיה כך. באופן דומה, שינוי במציאות החיצונית כמו שינוי סביבת המגורים אינו מציע "מתכון" ידוע מראש לאופן בו הנפש תגיב ותביא עצמה לידי ביטוי.
ליטל
