אני שלוש שנים בטיפול ועברתי דרך ארוכה וסהכ טובה עם המטפל
אבל אם יש משהו שאני נמנעת מלהביא אילו סיטואציות שאני יודעת שיכלתי לפעול אחרת וגם ברור לי מה הייתי צריכה לעשות.. ככה שלא יעזור לי שהוא יגיד לי את אותו דבר
והשבוע בחרתי לספר במשהו כזה. וזה פשוט היה גרוע... כי הוא יודע הכל, ויודע בדיןק מה הייתי צריכה לעשות
וזאת תחושה ממש מגעילה.. מי אתה בכלל, מה אתם מושלמים אתם לא טועים?
אני מרגישה שהמטפל שלי אף פעם לא טועה ... וזה לא מושלם בעיני.
כל סיטואציה בחיים שלכם אתם יודעים לנהל מושלם?
אז טעיתי אז מה, לא סיפרתי לו את זה בשביל לדעת שטעיתי
שלום גאיה.
מובן שמטפלים אינם מושלמים, תמיד קל יותר לראות מבחוץ ובדיעבד, אבל נדמה לי שלא זה העניין אלא השאלה מה קורה במפגש בינך לבין המטפל שלך סביב המפגש עם ההיבטים ה"לא מושלמים" הן שלו והן שלך. מפגש עם היבטים אלו הוא תמיד אתגר ואם אני מזהה נכון, את מתארת רגישות שלך לנושא ובהתאם- אני מציעה לשתף את המטפל בתחושות שתיארת כאן ולבדוק איתו לאן יכול לקחת אתכם השיח על הנושא. במקרים רבים, השיח על החוויה בקשר הטיפולי פותחת אפיקי שיח וצמיחה נפשית משמעותיים.
ליטל
