היי, אני בת 29 , יש לי מספר ניסיונות לטיפול בעבר (בגלל קשיים של היום יום, בעיות מהעבר, דימוי גוף ועוד) ואני לא מצליחה להחזיק בטיפול מעבר לחודשיים. משהו במסגרת של שעה קבועה, פעם בשבוע, המבנה הקבוע הזה בעייתי לי. אני מרגישה שאני צריכה משהו "חופשי" יותר דבר שלרוב הפסיכולגים יש בעיה עם זה ודורשים מסגרת קבועה. אין לי בעיה באופן כללי עם מסגרות. אני בעלת תואר שני, סיימתי לימודים בהצטיינות, עובדת בביהח בעבודה תובענית ומספקת כאחד, הייתי בתפקיד פיקוד בצבא. אבל עדיין ההתחייבות הזאת לפעם בשבוע מקשה עליי לגשת שוב לטיפול נוסף. ניסיתי רבות לפנות לפסיכולוגים ולבקש אחרת ונעניתי בשלילה. אני בתקופה בחיים שאני מרגישה שאני צריכה טיפול יותר מתמיד (קשיים בעבודה, בזוגיות ועוד) ומצד שני מפחדת לגשת שוב ולברוח אחרי חודשיים ולבזבז שוב את הזמן שלי...
שלום אושר.
כפי שאת מתארת, מרבית המטפלים מקפידים על מסגרת טיפולית קבועה הן מתוך שיקולי לו"ז אישיים והן מתוך תפיסה שקשה, אולי אפילו בלתי אפשרי, להיכנס לשיח מעמיק שיכול להניע שינוי נפשי שלא במסגרת קבועה ויציבה. איני יודעת מדוע המסגרת הזאת בעייתית עבורך ונדמה לי שזה הדבר שכדאי לברר, כצעד ראשון, מפני שסביר להניח שמאחורי ה"בעייתיות" עומדים גורמים נפשיים לא מודעים ובעלי משמעות רבה אשר המשפיעים על הבחירה. אמנם כדי לברר את זה תצטרכי להגיע לטיפול ולקיים בו שיח מסוים אבל יתכן שכדאי לך "להתחייב" לתקופת טיפול רציפה מסוימת בה תוכלי לברר מה המשמעות של להגיע/לא להגיע בקביעות, ומשם לקבל החלטה לגבי ההמשך מתוך הבנה עמוקה ורחבה יותר של בחירותייך.
ליטל
.jpg)
