שלום ליטל
הייתה לי עוד פגישה עם המטפלת דברתי איתה והיא גם אמרה לי דברים נכונים לגביי אבל משהו רע לי בהרגשה הפנימית שלי גם תוך כדי שיחה איתה אני מרגישה מועקה מרגישה גם איתה ריקנות, לבד וקר מרגישה שרוצה לבכות חושבת בלב אני לא רוצה אותה אני לא מתחברת אליה אני אחפש מישהי אחרת וזהו. אני לא רוצה לומר לה את זה וגם אין לי כח באמת לחפש עוד כי זה דורש ממני הרבה כוחות. אני יודעת שאת לא יכולה להחליט ולדעת בשבילי אני רק רוצה שתגידי לי אם זה בסדר שאני מרגישה ככה ואני צריכה לנסות ולחכות עוד ואם זה בסדר שאני לא מרגישה חיבור עכשיו?כי אני יודעת שהנטייה שלי היא על ההתחלה להחליט לפי הרגש לכאן או לכאן ואם טיפה לא נראה לי מיד לברוח בלי לתת צ'אנס לכן אני מסתבכת ולא יודעת כבר אם אני פועלת נכון או ששוב בורחת למקום הנוח לי ורוצה לדעת אם נכון לי כן לנסות עוד. אולי אני מתערערת יותר מדי כי אני במצב מאוד רגיש עכשיו ( מרגישה שכל דבר מזעזע / מרסק אותי) ורוצה להרגיש עטופה. אני רוצה שתסבירי לי מה הכוונה בלהרגיש חיבור ? ואם זה קורה על ההתחלה.
תודהה
שלום לך.
אני שומעת את המצוקה והבלבול ואת הכמיהה לתשובה ברורה ומרגיעה, אך כפי שכתבתי לך בעבר, רק את והשיח הטיפולי יכולים לסייע בהבחנה בין מה שעובד/לא עובד בקשר הספציפי לבין הקשיים, הפחדים והתחושות שאת מביאה איתך לכל מפגש טיפולי באשר הוא, ובפרט לאחר שכבר חווית סיום טרם זמנו של קשר טיפולי. לכן, כל שאני יכולה להציע הוא לשוב ולדבר עם המטפלת על כל מה שעולה, מתוך אמונה שלאט לאט יתגבשו הדברים בתוכך.
ליטל
