יש משבר רציני בחיים שלי שלא קשור אלי
המטפל שלי מודע לכך שזה חיים ומוות ובשבוע הראשון ממש תמך בי
מאז כלום.. מטפטוף לפשוט שום הודעה במהלך הפגישות
זה גורם לי לחשוב שכבר ממש לא אכפת לו ממני ונתן תמיכה בשבוע הראשון לסמן וי ועכשיו די
אז למה בכלל הוא היה שם.. זה רק מרגיש זיוף
ואני לא רוצה להגיע לפגישה ובכלל לדבר אתו וגם עצוב לי שאני צריכה להתעסק בזה בתוך כל הבלאגן
אני בטח שלא אכתוב לו כלום
פשוט מאוד פגועה במיוחד שהוא יודע שהודעה ממנו יכולה מאוד לחזק אותי
שלום אניה.
אני שומעת את האכזבה והכאב, ומבינה גם את הרצון להתפנות לטיפול במשבר ולא בקשר הטיפולי. לצד זאת, אני רוצה להציע כי לעתים התקשורת בסמסים יכולה להביא לאי הבנות משמעותיות, ולכן כדאי לשוחח עם המטפל בכל זאת או לבקש ישירות את מה שאת זקוקה לו ממנו. למשל, האם יכול להיות שהמטפל הרגיש שהפנייה אלייך אינה נכונה עבורך? או שהרגיש שבפנייתו אלייך השאיר לך די מרווח או "הזמנה" לפנות אליו בעצמך? במילים אחרות, גם אם המטפל לא מתנהל באופן המדויק עבורך, אני חושבת שכדאי לפתוח פתח לפירושים נוספים של התנהגותו למרות שהחוויה הרגשית המיידית היא חווית הזיוף. נדמה לי שאת זקוקה כרגע לכל מקור תמיכה וחבל לחמיץ את התמיכה שהקשר הטיפולי יכול להציע.
ליטל
