אני לא מבין את המונח מקצועיות באופן כללי, אבל אם המטרות שלי יבחנו במקצועיות אני לא אתאים לטיפול, כי אין לי כוונה להשתפר או משהו בסיגנון אלא רציתי טיפול כי קשה לי לדבר עם אנשים וזה המקום היחיד שאין בו חוקים ואני לא צריך לעשות מה שרוצים שאעשה, זה מספק בשבילי אינטרקציה שבועית ואז אני לא צריך לסבול אינטרקציות עם אנשים שאני עושה רק כדי לשמור על שפיות, חזרתי לעצמי הבן 8 שלא מדבר סתם ככה עם אף אחד.
רציתי גם מישהו שיגיד לי מה לעשות כי אני לא חושב לעשות כלום בעצמי, כמו האם לצאת החוצה, איך להתנהג ומה להגיד לפעמים כי אני לא יודע מה אומרים לאנשים ואני לא מבין אף אחד אף פעם, קשה לי שאני צריך להמציא בעצמי מילים, והפסיכולוגית לא אומרת לי מה לומר, או מה לעשות אז זה לא עוזר
זה נמאס שאני צריך להמציא את המילים לומר, דווקא כשהייתי בן 8 פשוט לא הייתי מדבר, אולי אני בכלל לא יודע לדבר, אולי גם מה שאני כותב זה המצאה, אני מרגיש חובה חיצונית לדבר, לא מעצמי
שלום לך.
מטרת הטיפול יכולה להשתנות ממטופל למטופל, ואופן השימוש בטיפול עשוי גם הוא להשתנות ממטופל למטופל ובתקופות שונות של הטיפול. אני מבינה מדבריך שמתעורר כרגע קונפליקט או קושי לגבי אופן השימוש בטיפול והמידה בה צרכיך נענים, ולכן מציעה להעלות את הנושא מול המטפלת ולחשוב יחד איתה על הקושי שמתעורר והעיתוי שלו. מאמינה ששיח כזה יוכל לייצר התכווננות טובה יותר ו/או אפשרות להבין מה קורהבנפשך ומה מייצג הקושי בטיפול המתעורר כעת.
ליטל
