שלום לך.

אין לי אפשרות להשיב לך בנוגע להיבט החוקי מאחר ואיני בקיאה בנושא, אך אני יכולה לדמיין את התחושה הקשה איתה נשארת- את הזעם, האכזבה והכאב אשר מופנים הן כלפי המטפלים והן כלפי עצמך. קשה לי להתייחס לדברים שכתבת באופן מעמיק יותר מפני שאיני מכירה את הנסיבות בהם נותקו הקשרים הטיפוליים, אך אני מתארת לעצמי שאת נשארת עם תחושות לא פשוטות ועם שאלות לגבי העתיד. עם זאת, אני לא חושבת שכדאי להיצמד לתווית של "אחת שאף אחד לא יכול לעזור לה". דברים קורים, ותמיד יש תנועה והתפתחות, והשאלה היא האם ומה תצליחי לקחת מהאירועים האחרונים כדי להתקדם ולשנות. יתכן גם וכדאי לבדוק גם האם סוג טיפול אחר יותר מתאים עבורך כרגע. בכל מקרה, אל תוותרי על האפשרות להיעזר. יש כיום שפע של התערבויות טיפוליות, ואם את מרגישה שאת זקוקה לעזרה- אל תתייאשי והמשיכי לחפש.

ליטל