היי, קוראת את תשובותייך ונפעמת אל מול המקצועיות, האכפתיות והעומק.
בטיפול כשנתיים... הלוואי שהוא היה מעמיק, מבין ומקצועי כמוך. הוא מטפל דינאמי, אבל לתחושתי הוא מאוד שטחי ולא מעמיק. וכמובן שאין לי אומץ לאמר לו זאת. בעבר ניכר היה שאני מאוד חשובה לו וחשתי שהוא משקיע מחשבה רבה ומאמץ בנסיון להבין את עולמי הפנימי. הוא מאוד השתדל וגילה חיבה רבה, ואפילו חיבבתי אותו, שזה מאוד לא מובן מאליו בעבורי. יש לי עבר לא מוצלח עם מטפלים ויש לי קושי אדיר לסמוך על אנשי טיפול. למדתי לחבב אותו. זה לקח הרבה זמן. ואילו היום לא חשה דבר כלפיו. ריק!, הכל ריק, אפילו לא חיבה קלה כלפיו. נדמה לי שכבר לא אכפת לו. הוא מרוחק יותר. לא אכפתי כבעבר. מבינה שזו אולי תחושתי הסובייקטיבית. הוא לא מתאמץ בעבורי כפי שעשה. חשה שישמח אם אפסיק להגיע. שהוא סוף סוף יפטר מהמיטרד. יפטר ממני. הרי מטפלים הם גם בני אדם. מטבע הדברים, מטפל יעדיף מטופל ש"מת" עליו, שהקשר שלהם טוב, הוא יעדיף מטופל שמעריץ ומעריך אותו. ואני לא כזו. הוא יודע שאני לא מתה עליו ובוודאי שלא מעריצה אותו. הוא סיפר לי על מטופל אחר שלו, שאמר לו שהוא היה רוצה להיות עימו בקשר בחיים האישיים. וניכר היה שהוא מאוד אוהב את המטופל הזה. ועימי זה שונה. קשה לו עימי. אני לא מטופלת קלה בכלל. הקשר שלנו חווה לא מעט עליות ומורדות. פעמים רבות אני לא סובלת אותו ואני מגעילה אליו. אז מטבע הדברים ברור שימאס לו ושהוא לא יסבול אותי ויעדיף מטופל קל ונוח.
הייתי רוצה שיאהב אותי( באופן אפלטוני, כמובן), אבל כיצד זה יתכן, לאור הקשר הפתלתל שלנו?
שלום מיכל.
אני שומעת בדברייך את הרצון להרגיש אהובה ואוהבת, בידיים מקצועיות טובות ועם זאת בתוך מגע אישי וייחודי. מתוך כך, אני קוראת את דברייך ולא בטוחה שאני יכולה, מבחוץ, להבחין בין חסר או מגבלה ממשיים של הטיפול והקשר הטיפולי שלך, לבין מגוון התחושות והרגשות שיכולים לעלות מול המטפל כחלק מהדברים שהנפש מדגישה כדי לעבד רבדים נפשיים שונים (למשל- חוויה של המטפל כאדיש ולא אכפתי כדרך של הנפש לעבד חוויות דומות מול דמויות עבר משמעותיות). את מרבה עסוק, אם אני מבינה נכון, בשאלה האם המטפל יכול לאהוב אותך ולהתחבר אלייך למרות החלקים הפחות "קלים" ואוהבים שלך, ונדמה לי שזו סוגייה עדינ ורגישה ושאכן לא קל להבחין האם את תופסת משהו ביסו של המטפל אלייך, האם זו חוויה פנימית והאם ה"אמת" היא איפשהו בין שתי האפשרויות. לאור זאת, אני חוששת שאין תשובה פשוטה לדברייך, אלא רק החלטה בינך לבין עצמך האם את נשארת בטיפול ומעבדת לעומק ובכנות את הדברים מול המטפל שלך- זו הדרך בעיני לצליח להשיג שינוי משמעותי סביב אזרים אלו- או שאת מניהח שהמטפל הנוכחי אכן לא מתאים לך, ומנקודה זו חושבת על אפשרות הסיום.
שתי הבחירות אינן קלות, אך מזמנות אפשרות לתזוזה ושינוי.
ליטל
