אני מתקשה להתמודד עם אנשים-מפקדים שאומרים לי
מה לעשות מדברים בכעס ומזלזלים ביכולת שלי
ולא תמיד נותנים הערכה לצד הטוב שבי
גם בגלל שאני שקט ולא מדבר הרבה
מתקשה להגיד שהדברים האלה מפריעים לי
ולא פונה לעזרה מאנשים בעלי הסמכות
מה שיוצר מגננה מצידי הרבה פעמים
מוביל לקצר
רוב האנשים לא מתעסקים איתי בבעיה הזאת
אבל המעט שכן פוגמים באיכות חיים שלי
בשלווה ובשקט שלי
אין נוכחות קבועה בחיים שלי של אנשים שתומכים בי בצורה ישירה
שאני יכול לדבר איתם על הנושאים האלה
או לחוות איתם חוויה משוחררת מאינטרסים אישים
איך מתמודדים עם החוויה מקצרת החיים הזאת?
ולמה האבועלים האלה מתנהגים בביריונות? של צעקות ריבים לחץ ויחסי רוח לא יציבים?