שלום
ביתי בת ה 8 ראתה בטלוויזיה לפני 4 חודשים שמדברים על מישהו שרצח את אמא שלו בסכין.
מאז היא אומרת שהיא כל הזמן חושבת על זה ומפחדת ויש ימים שקשה לה להירדם בלילה.
אתמול בלילה היא אמרה שכשהיא רואה אותי חותכת ירקות עם סכין, היא מפחדת להסתכל על הסכין ואומרת שמאז שראתה בטלוויזיה מה שאמרו
היא חושבת שזה עבר אליה, שאלתי אותה מה הכוונה עבר אליה והיא אמרה שהיא מתרחקת מסכינים כי היא מפחדת שתעשה בהם משהו.
לאחר מה שסיפרה לי היא הקיאה, כנראה מהפחד והלחץ.
פעם ראשונה היא סיפרה לי את התחושות האלו שלה. האמת שממש הייתי בהלם ויצאתי מזועזעת, לא חשבתי שמזה שהיא ראתה בטלוויזיה זה ככה עושה לה.
לא כ"כ יודעת מה אני אמורה לעשות? איך להוציא לה את המחשבות על זה? שלא תחשוב על זה במשך שנים וזה יחלחל בה וחלילה...תרצה לעשות משהו אלים
האם לפנות לפסיכולוג/ית ילדים? מה מומלץ לעשות?
אודה מאוד לתשובה
שלום רותם.
כאשר טריגר חיצוני מינורי יחסית כמו אזכור טלוויזיוני (גם אם אזכור לדבר נורא) מביא לתגובה רגשית חריפה, סביר להניח כי הטריגר אינו מלוא הסיפור אלא שהוא הפעיל היבטים רגשיים לא מודעים איתם יש קושי להתמודד (למשל, ודאי שביתך לא מתכננת לרצוח אף אחד, אבל יתכן שהאזכור הטלוויזיוני חיבר אותה עם החלקים היותר תוקפניים שלה - חלקים שקיימים אצל כל אחד מאתנו- וקשה לה לשאת זאת). לאור זאת, מציעה לפנות להתייעצות ראשונית עם פסיכולוג ילדים ולבדוק יותר לעומק האם יש צורך בהתערבות טיפולית או הדרכת הורים שיסייעו לה לצלוח את ההתמודדו.
ליטל
תוכלי למצוא כאן רשימה של מטפלים שמתמחים בטיפול רגשי לילדים להתייעצות ובחינת טיפול
