היי,
התכוונתי האם חובה להתעמת עם האדם הפוגעני בקשר בכדי להחלים ממנו לגמרי או שאפשר להוציא ולרוקן את הרגשות כלפיו גם בטיפול פסיכולוגי אישי? אני מעוניינת לנתק את הקשר עם הוריי אך לא מעוניינת להתעמת איתם, מעדיפה להמשיך הלאה גם אם הם לא יבינו למה מאשר שאהיה תלויה בהתפקחות שלהם, אבל אני חוששת שהעובדה שלא סגרתי את זה מולם תקשה עליי, בין אם זה במודע או לא. אין לי כוח נפשי להסביר להם איך ובמה טעו ופגעו בי, וגם אם יהיה לי במהלך טיפול אני לא בטוחה שארצה בכך. גם אם הם כן יבינו זה יקח הרבה זמן וכוח נפשי ממני, ואם הם לא מבינים בעצמם זאת לא אחריותי להסביר להם. אני לא חייבת להם דבר.
תוכלי לומר לי מה הדרך הטובה ביותר להחלים, ואם אפשר להחלים מהקשר בטיפול פסיכולוגי אישי באותה המידה גם מבלי להתעמת עם הפוגעים? יש לי חלומות אגריסיביים כלפיהם (צעקות ואפילו אלימות פיזית) כך שאני לא בטוחה אם הלא-מודע שלי רוצה להוציא את זה החוצה עליהם, או שבסדר גם בטיפול והעיקר להוציא. לכל פסיכולוג/ית יש דעות שונות בנושא, כך שאני לא יודעת מה לעשות.
איך אדע מה הדרך הנכונה עבורי?
שלום לך.
אני מבינה את הרצון העז בתשובה חד משמעית, אך לצערי אין "מתכון" להתנתקות מההורים, ומה שיתברר כטוב ונכון עבורך לא בהכרח טוב ונכון לאדם אחר. לכן, אני חושבת שהדרך הטובה ביותר להתמודד היא לפנות לטיפול, לתת לעצמך מרחב לדבר ולחשוב את הדברים ומשם לגבש את הדרך הטובה והמתאימה לך. מציעה לגשת למשימה רגשית מורכבת זו דווקא לא ממקום "יודע" אלא ממקום רפוי יותר בו תוכלי להתבונן, לעבד ולגלות עוד רבדים של החוויה ובהתאם גם עוד דרכי פעולה והתמודדות עם היסטואציה המכאיבה שאת שרויה בה.
ליטל
.jpg)
