אני לרוב נוהגת לאחר בדקה או שתיים לטיפול, יצא שבחודש וחצי האחרון פעמיים נכנסתי לחדר בזמן שהשעה אמורה להיות כבר שלי והמטפל שלי עם מטופל ואומר לי לחכות ושהוא יקרא לי
אמרתי לו שזה מעצבן אותי ולא נעים והוא התנצל אבל מרגישה שזה קצת מזלזל, אפילו אם אני נוהגת לאחר אני רוצה לדעת שהשעה שלי היא השעה שלי
וכן, הוא האריך לי את הזמן אבל לא אכפת לי מהזמן אכפת לי שבשעה שלי לא יהיו הפרעות
וזה קצת פוגע.. לא יודעת איך לתקשר את זה מעבר למה שאצרתי לו
לא ברור למה הוא חושב שזה בסדר.. גם אם היו תקלות עם מטופל לפני.. זאת לא אשמתי.
שלום שחר.
כפי שאני רואה זאת, המסגרת הטיפולית היא אחד האלמנטים החשובים בטיפול האחראיים בין היתר ליצירת תחושות ביטחון, יציבות וקביעות. במובן זה, אני חושבת שהציפייה שלך, ולכן גם הכעס שלך, מוצדקים ומובנים. יחד עם זאת, מטפלים שונים תופסים את המסגרת הטיפולית וחשיבותה בצורה שונה ובמקרים אלו, מה שחשוב הוא לבדוק האם ניתן ליצור דיאלוג כנה, אפקטיבי ומקדם סביב ההתנגשות בתפיסותיהם של המטפל והמטופל. נשמע מדברייך שבינתיים עדיין קיים קושי ביצירת דיאלוג זה עם המטפל ולכן אני מציעה לא לוותר אלא להמשיך ולהעלות את הנושא מול המטפל עד שיהיה מובן יותר. כדאי לשים לב בהקשר זה שמה שחשוב אינו רק ההסכמה לגבי ההתנהלות המשותפת אלא גם האפשרות לעבד את הדינמיקה והחוויה הרגשית שנלוותה לה. במקרים רבים עיבוד של קונפליקטים וקשיים בקשר הטיפולי יכולים להעשיר ולהעמיק את השיח, וחשוב לבחון האם דבר זה מתאפשר בדיאלוג הטיפולי.
ליטל
