שלום יעקב.

צר לי לשמוע על האובדן הקשה שלך, ואני מבינה את הצורך בשיפור התחושות ויכולת ההתמודדות בהווה.

שיח כנה עם המטפל על תחושות של אי התאמה או חוסר שביעות רצון הוא תמיד צעד נכון וחשוב מאחר והוא מאפשר לעשות "הערכת מצב" של מה שאפשרי ובלתי אפשרי במסגרת הקשר הטיפולי המסוים. שיח כזה יכול לסייע לך להבין עד כמה המטפל יכול ונכון להשתמש בטכניקה וכלים טיפוליים שונים מאלו בהם השתמש עד כה, ובמידה ויביע התנגדות לכך, תוכל להבין מה הסיבות לכך. למשל, יש הבדל בין מצב בו המטפל אינו משתמש בטכניקות טיפוליות מסוימות מאחר והוא עצמו אינו בקיא בהן (ואז, כאיש מקצוע הגון עליו לומר זאת ישירות), לבין מטפל אשר מעריך כי ההתבוננות בעבר היא האמצעי הטיפולי המתאים ביותר, גם אם ה"פירות" שלו יהיו בטווח רחוק יותר. לצד כל אלו, מה שחשוב בעיני הוא לבדוק האם נוצר שיח משמעותי- האם אתה מרגיש שהובנת ושהתפתח דיאלוג ממנו אפשר להתקדם הלאה באופן ששניכם שלמים איתו. במידה וכן, אתה כנראה במקום הנכון.

בנוסף, במקביל לטיפול אני מציעה לבדוק אפשרות של קבוצות תמיכה (גם אם אינטרנטיות בשלב זה) או הצטרפות לפורומים של אנשים אשר חוו אובדן דומה. לפעמים דווקא שיח לא טיפולי יכול לספק כלים ותמיכה, ולצד התהליך הטיפולי המעמיק יותר להביא לשינוי משמעותי.

אני מאחלת לך החלמה טובה עד כמה שאפשר מתהליך האבל והאובדן,

ליטל