אני עובדת בתחום בריאות הנפש, השבוע היית עדה לסיטואציה מחרידה של מטופלת ,שממשיכה ללוות אותי ולא מרפה. אני מקבלת הדרכה, אך מרגישה שמאז אני באי שקט. יש לציין שבשעת המעשה, זהיתי חוסר אונים, טיפלתי בו בזמן בצורה נכונה, ולאחר שהדברים טופלו, התחיל אצלי תהליך של עיבוד כואב למול הסבל שחוויתי מול המטופלת.
אשמח לתגובה,
תודה רבה, רעות
שלום רעות.
אני מתקשה להשיב מאחר ואיני מבינה את הסיטואציה לה היית עדה: האם מדובר במצב רגשי קשה אליו המטופלת נקלעה? במבצ פיסי של סכנה? האם אדם אחר פגע בה? בכל מקרה, אירועים שמטלטלים את הנפש אכן עשויים "לשקוע" לאט ובהדרגה, ובמובן זה אני יכולה רק להציע למהשיך ולעבד את הדברים בהדרכה ואולי גם מול אנשי צוות אחרים. במרבית המקרים, עיבוד של אירוע קשה, מפתיע ומטלטל, ובדיקת האופן והגורמים לכך שנגע בנו בעוצמה, מביאים להקלה עם הזמן.
ליטל