היי, צריכה ייעוץ בעניין תופעה שלא משנה כמה התקדמות אני עושה בתהליכים פסיכולוגיים ובהתמודדויות ביומיום, היא שם.
תופעה של מאמץ רב בחלימה. לילות עמוסים בחוויות, קמה מותשת. גם כאשר אין חלומות בלהה, כל לילה קמה מותשת אחרי חלומות עמוסים מציקים ומעייפים. כשאין סיוטים דראמטיים, יש חלומות עמוסים על חרדות ותקלות שגרתיות. כל הלילה מתרוצצת ללא מנוחה, בחלומותיי, ונאבקת בים של תקלות ואי נעימויות. כל החלומות הקלאסים - מאבדת שיניים, מאחרת לאוטובוס, מאבדת תיקים, מתדרדרת עם הרכב, נכשלת במבחנים שבכלל אין לי במציאות, עימותים עם אנשים ופגיעות, ומה לא. בנוסף בחלומות עולות דמויות מתקופות שונות בחיים בסיטואציות עכשוויות. כבר חוששת ללכת לישון, כי יודעת שמצפה ליל שינת טרטורים ותקלות ובעיקר "הרבה עבודה" מוחשית ומתישה, יותר מזמן העירות(!!!). כיצד ניתן לשנות מצב זה? כיצד ניתן לשנות מה שקורה במצב חוסר תודעה בלילות?
שלום יעל.
החלימה, לפחות כפי שאני מבינה אותה, היא אחד האזורים בהם אנחנו פוגשים את נפשנו באופן ישיר, ללא "מסננות" אינטלקטואליות ורציונליות. במובן זה, אני חושבת שדרך ההתמודדות אינה יציאה למאבק מול החלומות ותחושת ההתשה אלא הקשבה, חקירה ועיבוד שלהם. חשבי על כך כעל מצב של עליית חום כרונית- לא היית רוצה להוריד את החום עם אקמול, אלא לבדוק מדוע החום עולה שוב ושוב ולזהות את ה"דלקת" עליה הוא מספר. בהתאם, אני מציעה לפנות אל טיפול פסיכולוגי בו תוכלי לעבד ולברר יותר לעומק מה נפשך מספרת דרך החלומות וחווית ההתשה. במקרים רבים, לאט לאט, מתן מילים ומשמעות לביטויים הנפשיים מאפשר לנפש לוותר על ביטויים אלו. בדרך כלל עם שינוי זה באים גם הקלה, שינוי וצמיחה בהיבטי חיים נוספים.
ליטל
