היי,
אני לא יודעת מה קורה איתי..
לכאורה אני אמורה להיות האדם הכי מאושר, כל כך הרבה שינויים קרו בשנתיים האחרונות: עברתי למדינה שתמיד חלמתי לגור בה.. אני מתחתנת עוד חודשיים לאדם מדהים.. לחשוב שהצלחתי להשיג את כל מה שחלמתי..
אבל משהו לא השתנה בי! אני מרגישה ריקה בדיוק כמו שהרגשתי לפני שנתיים, ההבדל הוא שעכשיו אני פוגעת באדם שאני אוהבת.
אני לא מצליחה להניע את עצמו לעשות כלום.. הזנחתי את עצמי.. אני קונכייה של אדם.. ריקה מכל רגש אך באותו הזמן פשוט מוצפת!
אני כל כך כועסת על עצמי!! למה אני לא יכולה פשוט להתעורר על עצמי.. אני לא מרגישה שייכת לעולם הזה, עול, טעות שאי אפשר לתקן..
אם לא היה לי אותו או את הורי כבר הייתי פורשת מהחיים האלה..
תמיד היו לי בעיות עם ביטחון עצמי, שנאה עצמית (הפרעות אכילה כתוצאה מזה), חברתית (מאוד קשה לי להבין מה אני אמורה לעשות בכל מני סיטואציות חברתיות) וריגשית ( להבין מה בדיוק אני מרגישה.. ריקנות אך עם זאת הצפה ריגשית..). לא משנה כמה ניסיתי להרים את עצמי מהתחתית תמיד אני נופלת עוד יותר עמוק..
מה יהיה איתי??
שלום לך.
נשמע מדברייך שאת סובלת מאוד, ושבמובן מסוים ההצלחה, ההישגים והאושר ש"על הנייר" מקשים ומכאיבים, לאור הפער שהם מייצרים בין המציאות החיצונית למציאות הפנימית-רגשית. פער מסוג זה הוא אכן מכאיב ומבלבל, ואני יכולה לדמיין כמה מקשה על הדברים שקשים ממילא. לצד זאת, תחושות מהסוג שאת מתארת, ובפרט לאור העובדה שאת מתארת תקופת חיים ממושכת של קשיים, אינם מופיעים ללא סיבה. בהתאם, אני חושבת שבמקום לכעוס ולהלקות את עצמך, כדאי לתעל את האנרגיות לקבלת עזרה נפשית. ישנם מקומות נפשיים בהם אדם פשוט לא יכול להרים את עצמו לבד. נשמע שנאבקת ונלחמת, אך אולי הגיע רגע לפנות אל טיפול פסיכולוגי ולתת לאדם אחר אפשרות להושיט לך יד ולסייע לך להבין טוב יותר את מקור הקושי. במקרים רבים, טיפול מצליח לגעת ולעבד את גרעין הקושי הרגשי ובכך להביא לשינוי נפשי משמעותי, עמוק ויציב.
תני לעצמך את ההזדמנות.
ליטל
תוכלי לקבל כאן רשימה של פסיכולוגים להתייעצות ובחינת טיפול
.jpg)
.jpg)
