מבולבלת.
לאחרונה קוראת הרבה מאמרים ומבינה שאין באמת ידע ואימות בנושא ריפוי מטראומה מורכבת.
הרבה מאמרים מציינים את הקושי לטפל, הרבה מאמרים כותבים שקשה מאוד לתקן, הרבה מאמרים דנים במורכבויות השונות.
חיפשתי את התקווה, היא כמעט לא קיימת.
השאלה האם זה נכון להכניס מטופל לחוויות בלתי נסבלות במטרה לעבד ולרפא, כשאף אחד מהצדדים (מטפל-מטופל) לא יודע מה וכמה יהיה המחיר?
האם אין דרך לעזור למטופל לבנות חזרה את ההגנות שעזרו לו לחיות עד היום חיים אפשריים?
אמנם אלו חיי הישרדות, אבל הסבל ניתן להכלה, הכאב הנפשי לא מורגש וזה מה שחשוב.
אם יש דרך כזו, האם נכון להתעלם מרצונו ובקשתו המפורשת של מטופל שמעוניין לחזור ולהשתמש בהגנות שעזרו לו עד עתה, רק כיוון שאין אלו חיים במובן הנורמלי של המילה?
אם מטופל מעוניין בכך, למה לא לאפשר לו?
שלום חניתה.
השאלות שאת מתארת הן שאלות חשובות ועמוקות, אשר אני יכולה לתאר לעצמי שנובעות הן ממחשבותייך ותהיותייך לגבי הטיפול המתאים לך, והן מהמהמורות הנלוות להתחלת קשר טיפולי חדש ולהתמסרות אליו. לכן, מציעה לפתוח את התחושות, התהיות והספקות שעולים עם המטפלת ולבדוק איתה יותר לעומק את משמעותם עבורך.
ליטל
.jpg)
