אם אפשר להסביר לי למה באמת זה כ"כ אכפת לי?
הרי גם אם היה פה ניצול.
באמת כמו שבעלי אומר בסופו של דבר פגיעה פיזית לא היתה.
ובאמת עברו כבר המון שנים.
ומשום מה אני מאוד מאוד כאובה.
שלום לך.
אני שומעת את כאבך ומבינה היטב את הכמיהה העמוקה לקבלת אישור והכרה על עוול/ות שנגרם/ו לך. אך בו זמנית, בין השורות, נדמה לי שאת מספרת גם שאת מבינה שהאישור אינו יכול לבוא מבחוץ אלא רק מבפנים: מטפל מומחה כתב לך, ודבריו לא הרגיעו. את בטיפול טוב אשר אני מתארת לעצמי שהדברים עלו בו, ומשהו בנפשך עדיין לא מוצא את השקט. במובן זה, אני חושבת שהתקווה לקבל כאן מענה, מובנת ככל שתהיה, היא לא מה שיביא עמו את ההקלה. הכרה בעוול ובפגיעה שנגרמו לך הם צעד משמעותי בתהליך ההחלמה וההתאוששות, ולכן אני פנה אותך חזרה לטיפול שלך, בו אני מקווה שהדרך הארוכה והמפרכת תביא אותך בסופו של דבר להבנה, רגיעה ומתן תיקוף והכרה מלאים לעצמך.
ליטל
