אני בת 54 וחיה בגפי שנים רבות,
מאז הסגר והפסקת העבודה אני חשה מדי פעם עצבנות מוגברת ומתחילה לחפש מה לנקות ולסדר בבית. אני ממש רותחת מעצבים ללא סיבה רק בגלל חוסר התנועה למרות שאני כותבת המון ומנגנת בפסנתר וגם משוחחת בטלפון עם המשפחה.
לעיתים עצבנית ברמה שאני חשה צורך לקחת כדור הרגעה.
שלום שרה.
ראשית, המצב הנוכחי הוא מצב מאתגר ומטלטל ביותר, המערער את כל שגרת ההוויה והחיים המוכרים, כך שתגובתך היא במידה רבה "תגובה נורמלית למצב לא נורמלי". לכן, קודם כל, מציעה לא "להיבהל" מהתחושות אלא לקבל אותן בהבנה, ומתוך ידיעה שיחלפו כשיבואו הקלה ורגיעה. במקביל, כדאי מאוד להקפיד כפי שאת עושה על שגרה ועל תקשורת עם בני משפחה, ואולי אף לנסות לאתגר את עצמך עם פעילויות שאינך מנסה בשגרה- ספורט, למידה וכד'. מעבר לכך, במידה ואת מרגישה שאת מגיעה לעוצמות סבל גבוהות מאוד, אפשר להתייעץ עם רופא המשפחה ו/או עם פסיכולוג ולבדוק האם יש צורך בעזרה תרופתית שאכן תרגיע מעט או באמצעות שיחה כדי להקל ולהבין מדוע את מגיעה לכאלו עוצמות. במצבי מצוקה קיצוניים ניתן לפנות גם לקו של ער"ן לקבלת סיוע והרגעה ראשוניים- 1201.
ליטל
ליטל
תוכלי לקבל כאן רשימה של פסיכולוגים להתייעצות ובחינת טיפול
