בפגישות האחרונות אני יוצאת יותר כועסת ועצבנית ממה שנכנסתי.כמובן שאני משתפת את המטפלת ומקווה לטוב. אבל אחרי פגישה או שתיים שוב היא מכעיסה ומעצבנת.
ובנוסף לכך תמיד יש אוזניים לכותל אצלה וזה ממש לא נעים.
היא לא מיידעת אותי בכך כמובן. אבל אני שומעת שיש עוד אנשים בבית מלבדינו וזה לא נעים ולא בטוח.
ההרגשה שלי לאחרונה שממש לא צריך אותה יותר ושזה סתם מין פינוק כזה שלי.
אני בטוחה שאני יכולה להתגבר עליו ולשחרר אותי מכל החוסר נעימות שיש בזמן האחרון בטיפול.
שלום לך,
ראשית, חשוב לזכור שההסתגלות למצב החדש בו המטפלת משוחחת איתך מהבית במקום שתפגשו פנים מול פנים בקליניקה יכולה להעלות רגשות שונים ומורכבים. אני שמחה לשמוע שאת משתפת את המטפלת שלך בתסכול שעולה בך במפגש עימה. התסכול כמובן יכול להיות קשור בגורמים שונים, שחלקם קשורים במטפלת ובקשר ביניכן וחלקם אולי בחוויה האישית שלך שניתן לנסות להעמיק בה במסגרת הטיפול, ויכולה להיות משמעותית בתהליך הטיפולי. בכל מקרה, אני מבינה שאת לא בטוחה לגבי המשך הטיפול. אני מציעה לך לחכות קצת ולנסות לראות האם הרגשות שעולים כרגע יוכלים לשמש להמשך העבודה הטיפולית, וכמובן לנסות לדבר על כך עם המטפלת, או שאכן אין לך יותר צורך ואת בשלה להמשיך הלאה. בכל מקרה המלצתי היא שהחלטה לגבי סיום טיפול תיעשה לאחר חשיבה מעמיקה ומשותפת עם המטפלת.
בהצלחה,
יעל
.jpg)
.jpg)
