שלום ים,

לא ברור לי מה התפספס אבל חוזרת אלייך שוב. 

ראשית, אני שמחה מאוד לשמוע על התנועה החיובית שהצלחת להניע בחייך. אני זוכרת כמה רע הרגשת וכמה מיואשת ופסימית היית, וכעת אני שומעת גם על ההתקדמות המציאותית וגם על התחושה שהצלחת להכנס למסלול טוב יותר. משמח כל כך לשמוע. 

הקורונה אכן מגיעה אלייך בתזמון קשה... אני מתארת לעצמי עד כמה חיוני לך להמשיך עוד במסלול הנוכחי כדי שהכוחות, תחושת היכולת והאמון בעצך יתבססו. לצד כל זאת, ועם כל ההבנה של הקושי, אני חושבת שחשוב לזכור שאם הצלחת להרים את עצמך פעם אחת, תצליחי לעשות זאת שוב. איני יודעת להמליץ לך היכן להעביר את הימים הקרובים, מאחר והכל אכן כ"כ חסר ודאות, אבל מה שלא תבחרי, אני חושבת שהעניין הוא לזכור שאם הצלחת להרים את עצמך על הרגליים פעם אחת, תצליחי לעשות זאת שוב. בינתיים, מה שחשוב בעיני הוא שאם התחלת טיפול פסיכולוגי גם תמשיכי אותו (וירטואלית אם יש צורך) ושתנסי לבסס שגרה ביתית אשר מערבת פעילות גופנית, שמירה על קשר וירטואלי עם אנשים ותיעול של האנרגיות לתחום עניין כלשהו- למידה, תרגול וכד'. בעיקר, נדמה לי שאין מנוס אלא לנשום עמוק ולהזכיר לעצמך שזו תקופה קשה, אבל היא תעבור. 

ליטל