תודה על המענה.
אכן זה עדיין מעסיק אותי ויותר מכך, עצם זה שלקח לי זמן לחשוף את הרצון הזה , דרש ממני כוחות ויכולת לעמוד בחשיפה הזאת ולא קיבלתי את המענה שרציתי במלל, משאיר אצלי עדיין סימני שאלה ועניין לא פתור.
השאלה הבאה שלי היא:
איך אני יכולה להתמודד עם:
א. מחשבה שאולי המטפלת מעדיפה לא להיכנס לדיבור על המקום הזה כי היא מרגישה מובכת?
ב. מה אני עושה אחרי שאנחנו כן נצליח לברר כמו שצריך את העניין במצב שבו היא אומרת לי שלפי גישתה אין שום מקום למגע?
אני כן מתחברת אליה ומכירה אותה כבר זמן רב (כרגע אני בפרק ב' של הטיפול לאחר הפסקה של כמה שנים) מצד שני, אני מרגישה שחיבוק או לחיצת יד יעזרו לי לפעמים הרבה יותר ממילים, מתובנות ובעצם אולי אם היא לא מוכנה לספק את זה אז כדאי לעשות שינוי ולהחליף מטפל?
משתפת במחשבה הזאת.. ממש לא יודעת מה נכון לעשות.
תודה.
שלום אפרת,
לדעתי כדאי קודם כל לנסות להעלות את זה באופן יותר ישיר מול המטפלת, אולי היא מובכת, ואולי לא, אי אפשר לדעת עד שהנושא לא ידובר יותר לעומק. אני חושבת שלמרות הקושי להעלות אותו שוב, זה משמעותי כי נשמע שזה מאוד מעסיק אותך. כמו כן, אין לדעת מה גישתה בנושא עד שהנושא לא ידובר כמו שצריך, ולכן אני חושבת שתהיות לגבי החלפת מטפלת אולי מוקדמות מדי, וצריך לחכות ולראות לאן השיח יוביל אתכן. אני מבינה שאת מאוד חוששת שלא תצליחי לקבל סיפוק לצורך באמצעות הקשר עם המטפלת, אבל יש מקום לחכות ולראות לאן חשיפת הצורך שלך באופן יותר ברור תוכל להוביל אתכן.
בהצלחה,
יעל
.jpg)
