תפריט נגישות
חיפוש

פורום פסיכולוגיה

  • נכתב ע"י מ ב - 29/01/2020 00:44:16

    הבת שלי בת 37.7 רווקה, משכילה, יפייפיה. היא לא מזמן עברה לעיר הגדולה. ואנו גרים בעיר אחרת . היא עובדת, אך מתלוננת וכל הזמן יש לה הרגשה שרוצים לפטר אותה. כל מה שאני מנסה להרגיע אותה, לא עוזר. לעתים אני חשה שהיא לא מבינה אות. היא מתפקדת בצורה לקויה, כגון, בקושי עושה דברים מלבד העבודה. היא עדיין לא סיימה לפרק את האריזות שלה. תמיד לא היתה הכי מסודרת, אך כעת המצב ממש בכי רע. היא נוקטת בעמדה של החלטה מסוימת וקשה מאוד להניע אותה ממנה. למשל אם היא רוצה לנתק קשר, היא טוענת איזו שהיא טענה על אותו אדם וככה זה נשאר למשך הרבה מאוד זמן. למשל עם אחיה היא לא מדברת, למרות שהיא מאוד רוצה לראות ולהיות עם האחיינית שנולדה לא מזמן. אבל היא לא תתכופף ותבקש סליחה על מנת להיות עם האחיינית. האגו שלה בשמים, והיא תמיד צודקת והיא לא לוקחת אחריות. רוב הזמן הבגדים שלה על הרצפה על המיטה ודחוסים בארון. בקושי משקיעה זמן למראה החיצוני שלה. היא לא נראת שמחה, והיא ניתקה יחסים עם הרבה מאוד אנשים גם מהמשפחה וקשה לה מאוד לשקם אותם. אין לה זוגיות כבר למעלה מ- 10 שנים. כמעט ואין לה דייאטים וגם אם יש אז מקסימום פגישה אחת.היתה לה מע' יחסים של כשנה לפני יותר מ- 10 שנים. היא לא מעוניינת בטיפול כל שהוא. איך אני מביאה אותה בכלל להבין שיש איתה בעיות?

    תשובה: איך אפשר לעזור לבתי שלא רוצה טיפול?
    נכתב ע"י ליטל פלג ב - 29/01/2020 15:39:00

    שלום לך.


    אני שומעת ומבינה את דאגתך, אך כצעד ראשון נדמה לי שחשוב וכדאי להבחין בין הדברים שמטרידים אותך מאחר ואינם תואמים ציפיות ותקוות שלך כאם, לבין היבטי חיים המטרידים גם את ביתך וגורמים לה סבל. (למשל, נשמע שיש הבדל בין הסבל שלה סביב החרדה מפיטורים לבין הבלגניסטיות שלא ברור אם היא בעיה עבורה או עבורך). ברוח זו, אני חושבת שהגישה אינה צריכה להיות גישה של "שתבין שיש איתה בעיות"- זו גישה אשר עלולה להעביר מסר ביקורתי הממוקד בעיקר בך ובחוסר שביעות רצונך ולא בה- בסבלה, צרכיה וקשייה. 


    נשמע שביתך אכן יכלה להיתרם מטיפול פסיכולוגי אילו היתה מעוניינת בכך, אך רצון בטיפול ונכונות להשתנות אינם דברים שאפשר להגיע אליהם בלחץ. לכן, אני חושבת שכדאי להניח לדברים שמטרידים אותך ולא אותה, ולנסות להתחבר למקומות בהם ביתך סובלת, כואבת ומרגישה (היא עצמה) תקועה ולא מסופקת- להביע השתתפות וכאב, להימנע מביקורתיות והאשמה, ולהביע את אמונך בכך שתהליך טיפולי יכול לסייע תוך הדגשת העובדה שהבחירה בידיה. לאור ההתנגדות שאת מתארת, יתכן ואפשר להציע גם עזרה מקצועית "פרקטית" יותר כמו אימון אישי- לא פעם האימון מהווה שער כניסה לתהליך טיפולי מעמיק יותר.


    ליטל

אנשי מקצוע ומכונים