שלום ליטל.
חשבתי על מה שכתבת לי, לשתף בפרוטרוט בתחושות הבושה שעולות מול המטפלת, אבל אני לא מסוגלת! אמרתי לה שאני מרגישה בושה מעצמי, היא ניסתה לעזור לי להסביר למה, אבל אמרתי לה שלעולם לא אהיה מסוגלת לומר.
השאלה אם הטיפול יוכל להתקדם גם כך?
אני ממש מתלבטת אולי זו האישיות שלה שגורמת לי להיות כ"כ עצורה?
אולי זה שהיא היתה כ"כ שיפוטית כלפי וכ"כ הרבה דיברה על האישיות שלי באופן שהתפרש אצלי כמקטין גרם לי להיסגר ממנה?
ועוד שאלה: אני כבר יותר משנה בטיפול, ואני לא בטוחה שיש התקדמות, אולי כן יש התקדמות בכך שאני אולי קצת פחות בחרדה מפעם ואולי לא.
מה שברור שבתחומים מסויימים כמו הקשר עם בעלי והילדים, והקשר עם הסביבה יש נסיגה קבועה וברורה מאוד.
וגם בתחום העבודה- אני אמנית, יוצרת כותבת, עובדת עם מוסיקה, ואני לא מצליחה לכתוב, להתחבר, הכל יבש לי! וזה מלחיץ אותי כי יש לי דד ליין ואני נתונה במין אדישות מפחידה ולא מתקדמת!!
אולי הטיפול לא טוב לי?
זה אמור להיות כך? שאחרי למעלה משנה לא רואים עדיין תוצאה ברורה לטובה וכן רואים נסיגה ברורה בתחומים מסויימים?
(מדובר בטיפול פסיכודינמי אצל מטפלת מקצועית)
שלום תמר,
השאלות שאת מעלה חשובות ומשמעותיות, כאשר לצערי לא נוכל לתת עליהן מענה ברור כאן. שתי האופציות אפשריות. האחת, שמשהו במטפלת הספציפית מייצר אצלך סגירות וקושי להיפתח ומשהו בטיפול הנוכחי לא מתאים, והשנייה שמדובר בהדרדרות תקופתית הקשורה בהצפה של תכנים רגשיים, שהינה חלק מהתהליך שאתן עושות. לא תמיד טיפול מניב תחושות חיוביות יותר באופן מיידי, ולעתים כרוך גם בתקופות של קושי. מבחוץ יהיה לי קשה להבין באיזה מהתהליכים מדובר. עם זאת, טוב שאת מביאה בחשבון את שתי האפשרויות. אני מציעה לך לנסות לבחון האם את מרגישה שהקשר הטיפולי באופן כללי תומך ומתאים לך, אך יש קושי ספציפי שאולי גם עולה מול אנשים אחרים בחייך. אם התשובה היא שהקושי מול המטפלת אינו ספציפי, ואינו מוכר לך מיחסים אחרים בחייך, ייתכן שהקשר הטיפולי הנוכחי פחות מתאים לך ואפשר לחשוב על שינוי. בכל מקרה, אני מציעה לך לא להיבהל מהשאלות האלו. הן לגיטימיות ומובנות, ולפעמים לוקח זמן להגיע לתשובה הנכונה. להכיר מה נכון לך ומה תומך בך ומה פחות יכול להיות גם חלק מהתהליך שאת עוברת כרגע ואני מעודדת אותך להמשיך ולבחון זאת.
בכל מקרה, אני חושבת שכדאי שהקשיים שלך יהיו מדוברים בטיפול. גם אם את מתלבטת לגבי הטיפול עצמו, תוכלי לנסות להעלות זאת מול המטפלת שלך, ולחשוב על כך ביחד.
בהצלחה,
יעל
