תודה לך ליטל! עזרת לי מאוד מאוד והקלת עלי באופן משמעותי את המשא הכבד של תחושת הבושה מהאישיות ה"בעייתית" שלי, ש"בעיקר בגללה" אני סובלת (זה מה שהבנתי מהמטפלת).
בזכותך הבנתי שיתכן שדווקא התכונות החיוביות שלי הפכו אותי לפגיעה יותר.
חבל שהמטפלת שלי לא מבינה מספיק לעומק כמה היא פוצעת כשהיא מציינת את האישיות שלי כגורם מרכזי לסבל.
אני לא יודעת מי אני, מה טוב בי, מה פגום, מה קרוע, מה טוב ומה רע.
אין לי שום אמון ברגשות שלי, אין לי מושג מה אני מרגישה, איך קוראים לרגש שאני חווה, רק חשה את הכאב הלופת, ולכן כל מילה שלא במקומה פוצעת ושורפת.
אז באמת תודה לך!
ועכשיו לשאלה- אני כבר דיברתי עם המטפלת פעמים רבות על כך שזה פוצע אותי שהיא מתחילה להכניס את האישיות שלי כגורם לסבל, אבל אני מרגישה שאני מדברת ואין מולי ששומע ומבין.
האם את מוכנה שאתן לה לקרוא מה שכתבת לי?
כמובן שאבין אם תסרבי.
אני רוצה שתבין דרך השאלה שלי אלייך והתשובה שלך מה כואב לי, אולי זה יעשה מה שלא עשו המילים שלי עד היום?
מחכה לתשובתך.
ותודה על הכל!