אם אני שנתיים בטיפול ועוד חושבת על המטפל באופן מיני האם זה תקין?
הפנטזיה בעיקרה היא לשכב אתו בחדר הטיפול והיא עולה הרבה במחשבות
בפועל כשמתיישבת על הכורסא אין את התחושות הללו
מאוד מביך לשתף אותו לכן אני תוהה אם ייתכן והמחשבה תחלוף מעצמה ובכלל מה היא רומזת
שלום לך.
הפנטזיה המינית משקפת תוכן נפשי- צורך, כמיהה, חוויה מסיומת של יחסים ובמובן זה קיומה לא רק תקין אלא גם טבעי. הקשר הטיפולי הוא גם קשר ממשי ומשמעותי בחייך וגם קשר עם דמות סמכות המזמין השלכות, פנטזיות וכמיהות וככזה- הוא מעורר גם שפע של תחושות, חלקן מיניות. לאור זאת, אני חושבת שלא רק שלא כדאי להילחם בפנטזיה ולייחל לכך ש"תעבור" אלא ליפך, לחשוב האם תוכלי לאזור אומץ ולשתף בה את המטפל כדי שתוכלו להתבונן עליה כעל תוכן נפשי בעל משמעות, כפי שמתבוננים בכל תוכן נפשי אחר אשר מלווה אותך. מנסיוני, התבוננות בתכנים ובתחושות המתעוררים סביב הקשר הטיפולי נושאים עמם פעמים רבות פוטנציאל עצום לעיבוד, הכרה והרחבה של ההכרות העצמית.
ליטל
