שלום רב.
רציתי להתייעץ על משהו שכואב לי מאוד.כל השנים הייתי מנותקת מהמשפחה שלי אני לא מדברת על ההורים שלי והאחיות שלי חס וחלילה אני מדברת על דודים שלי ובני דודים שלי. האמת שאף פעם לא היינו ממש קרובים אני ובני דודים שלי. אבל אחרי שדוד שלי ז"ל נפטר, פתאום מציק לי בלב למה לא הייתי בקשר איתם כל השנים? גם מאז שדוד שלי ז"ל נפטר שהוא ודודה שלי היחידים שהיו באים אלינו מהמשפחה, אני פתאום לא מפסיקה להסתכל בפייסבוק אמנם לי אין פייסבוק אבל לאימא שלי יש אני מסתכלת דרך אימא שלי וכל פעם שאני מסתכלת על בני דודים שלי וקרובי משפחה שלי יש לי דחף להתקשר אליהם רק אני יודעת שהקשר לא יבוא בקלות. באופן אישי אני יודעת את זה. זה קרה לי רק אחרי שדוד שלי ז"ל נפטר פתאום כל כך אני מצטערת שלא הייתי בקשר קרוב איתם כל השנים ושאני מסתכלת בפייסבוק אני לא מפסיקה לבכות, גם אין לי את הטלפונים שלהם כמה שזה מוזר לשמוע. אני לא מפסיקה להסתכל בפייסבוק ולבכות. אני ממש לא מחפשת טיפול עכשיו למרות שאני יודעת שאני צריכה טיפול פסיכולוגי אבל כרגע מבחינה אישית זה לא ייצא לפועל. בכל אופן אשמח עם תעזרו לי מה לעשות בעניין הזה? איך לפעול? עם ההורים שלי קשה לי לדבר על זה הם קיבלו קשה את המוות של דוד שלי ז"ל בת דודה שלי מצד אימא שלי בכלל ניתקה את הקשר עם אח של אימא שלי אני לא מפסיקה להסתכל בפייסבוק ולבכות. אשמח אפילו לעצה קטנה מה לעשות כדי להרגיש יותר טוב עם עצמי בקשר לזה. ובכלל מה כדאי לי לעשות? תודה רבה