שלום ליטל,
לפני מספר חודשים הסתיים טיפול ארוך של מעל שנה בגישה הפסיכודינאמית.
מאז רגע סיום הפגישה האחרונה ועד היום, הכאב אצלי רק הולך ומתגבר.
אני לא רואה את עצמי ללא המטפל, ללא הנוכחות שלו, אני מחפש אותו כל הזמן.
הוא נמצא איתי במחשבות, בכל מה שאני עושה במהלך היום, מהרגע שאני קם בבוקר ועד לרגע שאני הולך לישון.
לא פעם הסתובבתי ליד הקליניקה שלו במטרה רק לראות אותו, גם אם לרגע וגם אם מרחוק.
יצא שבאחת הפעמים הוא ראה אותי וביקש שלא אגיע יותר לסביבה.
אני מרוסק ושבור, לא מסוגל להמשיך יותר.
שלום עידו,
טוב שאתה מזהה שמתפתח דפוס אובססיבי שאינו מיטיב עבורך. לפעמים פנטזיות לגבי קשרים עלולות להיות ״מושלכות״ על המטפל או על הקשר, שכן הקשר הטיפולי מאוד אינטימי וייחודי, ועם זאת, בלתי אפשרי ״בעולם האמיתי״. בהנחה שעוד היית בטיפול אצל אותו מטפל, הייתי מציעה לך לנסות לשתף בחווייה שגורמת לך לכזו מצוקה, אך בהנחה שהטיפול הסתיים ולא תוכל לעבד את רגשותיך כלפיו יחד איתו (אין לי מספיק מידע מדוע הסתיים - האם רצית בכך או שהמטפל יזם?), ייתכן והאפשרות היחידה תהיה לנסות להתחיל לטיפול אחר, בו תוכל לשתף בהתמודדות הנוכחית, לעבד את המשמעות של ה״אובססיה״ ובהמשך לחוות הקלה. בכל מקרה, חשוב שתנסה בכל זאת למצוא מרחב בו תוכל להתמודד עם העיסוק במטפל. בכל מקרה, אל תתייאש, ופנה לקבלת עזרה. חבל שתישאר לבד עם התמודדות שכזו.
בהצלחה,
יעל
