לצוות מומחי me
אני בת 28, אקדמאית ועובדת לפרנסתי.
בגיל התיכון, לאחר אבחון פסיכו-דידקטי, קיבלתי התאמות נרחבות
בבחינות הבגרות. בנוסף, הומלץ על טיפול תרופתי (ריטלין), אשר הופסק לאחר כשבוע, בעקבות תופעות לוואי מקשות.
היום, אני חווה מספר סימפטומים, שאני לא מצליחה לשייך אותם "להפרעה" ספציפית ולטפל בהם כנדרש.
הסימפטומים הדומיננטיים מתבטאים ב- ניתוק ו"חלימה בהקיץ", מחשבותיי נודדות במהירות למקומות אחרים, מתבטא גם בשיחות עם הקרובים אלי, ולא רק במשימות ביצוע, יכולת להישאר בפוקוס בתוך משימה ספציפית אחת. קושי לעבוד ברעש, מתעייפת מהר במהלך היום, בלבול קוגניטיבי (דיבור מהיר או קטוע- מגומגם, חזרה על משפטים שנאמרו כמה פעמים), משפטים לא מאורגנים, רוצה לומר משהו ושוכחת אחרי כמה שניות-דקות, קשיי שליפה וכו'
מאחר וקיימות מחשבות טורדניות, האם אני סובלת מocd? או הפרעת קשב וריכוז (ללא היפראקטיביות)? מגבלה אחרת?
איך וכיצד ניתן לאבחן את הבעיה שלי? האם הטיפול בהכרח תרופתי?
תודה רבה
חן שלום רב,
אבחון קשב וריכוז מתבצע אך ורק ע"י רופא ( נירולוג או פסיכיאטר למבוגרים).
מומלץ לפנות לפסיכיאטר/ נוירולוג שמומחים להפרעת קשב וריכוז - הם ידעו לבצע אבחנה מבדלת בהתייחס לתופעות אותן תיארת.
לאחר הבדיקה, בהתאם לסוג האבחנה יומלץ על הטיפול המתאים עבורך.
למען הסדר הטוב :אבחון פסיכודידקטי, אינו אבחון להפרעת קשב וריכוז - אלא אבחון לקויות למידה ותפקידו להמליץ על התאמות לימודיות למערכת החינוך בהתאם ללקויות הלמידה היה ונמצאו באבחון .
לעתים, עולה חשד להפרעת קשב וריכוז במהלך אבחון פסיכודידקטי ואז יש לפנות לאבחון רפואי על מנת לבדוק האם בנוסף ללקויות למידה קיימת גם הפרעת קשב וריכוז. ( מי שסובל מלקויות למידה לאו דווקא יסבול מהפרעת קשב וריכוז והפוך).
שיהיה בהצלחה
.jpg)
