שלום שרון.

את מתארת את ביתך כאינטליגנטית, עצמאית ובעלת כישורי חיים מצוינים בהיבטי חיים מרכזיים (זוגיות, עבודה) ובהתאם, אני שואלת את עצמי מדוע דווקא סביב נושא ההורות אינך סומכת על יכולתה לבחור מה שנכון וטוב עבורה. התפיסה חברתית הרווחת היא שמסלול חיים "רגיל" או "נורמלי" כולל נישואים והורות, אך האם לא יתכן שביתך יכולה לקיים חיים עשירים ומספקים גם ללא ילדים או, אם תבחר בכך, במסלול הורות אלטרנטיבי ובגיל מאוחר יותר? במילים אחרות, נדמה לי שהדבר הראשון שחשוב לעשות הוא להפריד בין צרכייך ותפיסותייך לבין אלו של ביתך, ובמידה והדבר מעורר קושי וכאב (למשל, כאב של השלמה עם האפשרות לא להפוך דרכה לסבתא) ממליצה לך לפנות לייעוץ מקצועי אשר יציע ליווי ועזרה בתהליך. במידה וביתך חווה קושי או קונפליקט סביב הנושא אפשר להציע גם לה ייעוץ מקצועי אך גם בהקשר זה- חשוב לבחון למי יש קושי, לך או לה. הלחץ והניסיון "להאיר באור שונה" יכול ליצור תחושת לחץ והתנגדות ובכך בעיקר להרחיק ביניכן, וחבל.

ליטל