שלום שרון.

נשמע מדברייך שאת מזהה הן את מצוקתה של אמך ואת הקושי שעל הרקע שלו מגיעה התנהגותה, והן את אי הנוחות שהיא גורמת לך ולשאר בני המשפחה. לאור זאת אני מציעה לפעול בשני כיוונים- ראשית, לבדוק היכן את יכולה לסייע לה לשפר את חייה- לעודד פעילויות פנאי וקשרים חברתיים מחוץ למשפחה, למשל, או להציע פנייה לטיפול פסיכולוגי שיציע תמיכה בתקופת חיים מורכבת זו. כמו כן, כדאי לנסות ולהעביר לה מסר שהיא רצויה, ובכך אולי להפחית את הלחץ שהיא מפעילה כדי לייצר תחושה זו. במקביל, אני מציעה להתמקד בינך לבינך בהבחנה בין מה שנתון לשליטתך ומה שלא. סביר להניח שלא תוכלי לשנות באופן עמוק את אישיותה של אמך, ולכן כדאי "לבחור את הקרבות" בקפידה, ולחשוב מהם המקומות בהם חשוב לך להציב גבול ומהם המקומות בהם, על אף אי הנעימות, את נכונה לשאת את התנהגותה. בהתאם, תוכלי להנחות גם את ילדייך כיצד לנהוג מולה.

סביר להניח שכיוונים אלו לא יעלימו את הקושי, אך אולי יאפשרו לשאת אותו עם יותר סבלנות למגבלותיה של אמך.

ליטל

תוכלי לקבל כאן רשימה של אנשי מקצוע להתייעצות