טוב שחזרת.
נפגשתי עם הפסיכולוגית שלי היום.הייתה פגישה טובה.משמעותית.הרגשתי את הקירבה והרגשתי מובנת ועטופה.
אז למה עכשיו רק כמה שעות אחרי ואני מרגישה ככ עצובה.מרגישה בודדה וריקה.מרגישה חסרת ערך.אפילו מבחינה פיזית מרגישה את זה בכל הגוף.כאילו הוא פגום ומזוהם. וגם מרגישה כמו תחושת סכנה שמרחפת מעליי .תחושת אסון.זו תחושה שנעלמת בנוכחותה אבל משתלטת כשאני לא איתה בחדר.
למה??
שלום לך,
שמחה לחזור גם כן.
ראשית, תמיד טוב לשמוע על הקשר המשמעותי שיצרת ועל העוצמה בה הוא נוגע בך. היכולת ליצור קשר טיפולי עמוק היא אחד ההיבטים הכי משמעותיים לתהליכי שינוי, צמיחה והחלמה בטיפול, ואני מאמינה שעם הזמן תהני יותר מה"פירות" של יכולת זו.
לשאלתך, אני כמובן חושבת שכדאי לבדוק את הדברים יותר לעומק בתוך הטיפול עצמו, אבל יכולה רק לשער שהמעבר החד מהביחד העטוף ללבד, שנדמה לי שעלה גם סביב השחרור מהאשפוז, הוא מעבר בעל משמעות עבורך ונושא עמו חלק מהסיפור ההיסטורי-נפשי שלך. אני מאמינה גם שעם הזמן הנוכחות המיטיבה תישאר ותישמר בתוכך יותר זמן, זה תהליך שקורה פעמים רבות בתוך טיפול, ואז המעברים מהביחד ללבד יהיו פחות מטלטלים ושומטים. לאט לאט.
ליטל
