שלום שוב,

שמחה שכתבת שוב.

אני חשה שאת אמיצה ומנהלת מאבק ארוך ועקש להתקדם. 

אני חושבת שיש לך יותר הישגים בטיפול ובחיים ממה שאת מצליחה להרגיש - הזוגיות, עבודה שמצאת בזמנים בהם התרופות הועילו יותר, אולי אנשים שאיתם את בכל זאת מתקשרת. 

סוגית הטיפול התרופתי היא מורכבת. אני הייתי ממשיכה בהתייעצות עם הפסיכיאטר ולא מרפה עד להקלה. אפשר לעשות הפסקה לתקופה אבל בהתייעצות וליווי שלו. יתכן וכן מצא הרכב תרופתי שיעזור כמו שנעזרת בטיפול התרופתי בעבר לטפל בדיכאון.

היכולת לנוע קדימה נשנעת על היכולת לראות הישגים גם אם קטנים, להאיר אותם ולהתחזק מהם - אני מקווה שתמצאי טיפול שיאפשר לך להאיר והלגביר את החיובי בצד העיבוד של החוויות הקשות, הסגירות והתחושות הקשות. 

אני הייתי מבקשת פסיכותרפיה (טיפול נפשי) אינטגרטיבי שמעודד פעילות, מחזק את החיובי, מניעה תהליכים באופן אקטיבי בצד עיבוד פסיכודינמי של החוויות הכואבות.

אני מתרשמת שאת אישה אמיצה ולוחמת עם יותר משאבים ממה שאת מרגישה ושיש תקווה. 

אשמח אם תמשיכי לשתף. תראי לאיזה סוג טיפול את מצליחה להגיע ואם תרצי לשתף אשמח. 

בברכה חמה, שרון