תפריט נגישות

פורום פסיכולוגיה

  • נכתב ע"י סטודנטית ב - 27/06/2019 03:25:57

    היי, אני בת 25, סטודנטית לקראת סיום התואר הראשון. לכאורה הכל טוב, אני אסיים תואר במקצוע מכובד הנחשב למבוקש מאוד אבל קצת לפני יום הולדתי ה25 התחלתי לחוות מעין דיכאון מהגיל שלי, זה נשמע אולי מגוכך כי גיל 25 הוא גיל צעיר אבל אני מרגישה תחושת כישלון אישי ודריכה במקום בהמון תחומים חוץ מהתחום הלימודי.
    בתחילת התואר לפני כ3 שנים עברתי לעיר זרה בה לצערי לא הצלחתי להסתדר חברתית, באתי בגישה מאוד חיובית, הייתי מאוד חייכנית ומלאת שמחת חיים בשנה וחצי הראשונות של התואר אך הרבה מפחי נפש מצד אנשים בתואר (חברות שהיו נחמדות שרצו משהו ואז התנתקו פתאומית) והתחמקויות של אנשים לבלות ביחד אחרי שעות הלימודים הורידו לי את האוויר וזה גרם לי לתחושה שחוץ מהלימודים אין לי יותר מדי תעסוקה בעיר הזו. בנוסף יש לי טיפה בעיות בקרב המשפחה דבר שגורם לי פחות לראות את ההורים שלי.
    אני פשוט לא מרגישה שאני חווה את החיים שלי בתור צעירה מאז שהגעתי למקום הזה, שהחיים שלי פשוט מתקדמים רק בנתיב אחד של לסיים קורסים ולעבור משנה לשנה, שהבנתי שאני מגיעה לגיל 25 נתקפתי עצבות חזקה, אני מרגישה שעוד מעט מצופה ממני לצאת לחיים האמיתיים, למצוא בן זוג, להתחתן ולהביא ילדים. ואפילו לא חוויתי את החיים שרציתי לחוות, עם חיי חברה טובים וחיי זוגיות.
    אני עכשיו בתקופת מבחנים ומרגישה יותר את התחושות הללו של חוסר המיצוי והדכדוך.

    אשמח לעזרתך לגבי דרכים אחרות להתמודד עם חוסר ההגשמה הזו כי אני לא אדם דכאוני במהותי.

    תשובה: משבר גיל ה25
    נכתב ע"י ליטל פלג ב - 30/06/2019 11:31:16

    שלום לך.
    נשמע מדברייך שלצד הכוחות, האיכויות והיכולות את פוגשת בתוכך חוויות, לחצים וקשיים שמקורם אינו ברור לך והם יוצרים תחושות של מתח וכאב נפשי. לאור זאת, אני חושבת שכדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי בו אפשר יהיה לברר יותר לעומק את מקור התחושות. בתוך התבוננות והבנה זו, במקרים רבים מתפתחות לא רק תחושות הקלה וירידה במתח, אלא גם יכולת לשנות דפוסי חשיבה המביאים עמם לחץ וכאב ומיומנויות טובות יותר סביב בניית ושימור קשרים משמעותיים. השלב הסטודנטיאלי הוא אכן שלב מורכב הדורש התמודדות עם אתגרים התפתחותיים ורגשיים, וסטודנטים רבים נעזרים בטיפול פסיכולוגי במהלך לימודיהם.

    ליטל

אנשי מקצוע ומכונים