ליטל שלום רב,
אודה לך מאוד אם תוכלי לעזור לי להבין קונספט שאנני מצליחה להבין כבר זמן מה- כל פעולה שלנו נועדה כדי למנוע מאינו לחוות כאב ,אם ניקח לדוגמא אדם שמפחד לדבר בפומבי מחשש שיצחקו עליו והוא יעשה מעצמו מטומטם מול כולם . הפחד הזה גרום לו לא לעשות הרצאות בפומבי מה שגורם לו לכאב בחיים שזה חוסר התקדמות במקום עבודתו .
הסיבות שבגללן הוא לא מוכן להרצות בפומבי ,מטרתן למנוע ממנו כאב -שזה שהוא ירגיש שצוחקים עליו ,אז בעצם לפעולה של לא להרצות בפומבי יש מטרה חיובית כלפי האדם. כמובן שזה גורם לו לכאב (לא להקדם בעבודתו ),אך מצד שני יש גם את הרצון לא לחוות כאב (כפי שהוא מפרש זאת) ,שיגרם כתוצאה מלהרצות בפומבי.
מה שלי קשה לשים תחת הגדרה: הסיבות שמונעות ממנו לתת הרצאות -מטרתן חיוביות- להימנע מכאב (שיצחקו עליו) ומה שבאמת נכון עבורו לעשות, זה כן לתת הרצאות בפומבי וכדי שזה יקרה הוא צריך "ללכת" או לתת קונטרה למה שהוא מפרש ככאב (שזה כן לתת הרצאות),אז כיצד ניתן להגדיר או להבין קונספטואלית שכן אותו אדם צריך "לא לסמוך" על מה שהוא מפרש ככאב (להרצות)? זה מרגיש ניגודי לכך שאנו רוצים להתרחק מכאב בחיינו,כי לאותו אדם, להרצות=כאב,אז בעצם מה שצריך זה להטיל ספק בסיבות שהוא פירש לעצמו שגורמות לכאב?? תודה רבה!
שלום הדר.
נדמה לי שאת נוגעת בדברייך בקונספט של מנגנוני הגנה- מנגנונים כאלו ואחרים (למשל, הימנעות ממה שמאיים) בהם כולנו משתמשים כדי להימנע מסבל, השפלה, כאב, נטישה ועוד. הגנות אלו הן הפתרון הטוב ביותר אותו אדם יכול היה למצוא כדי להתמודד עם נסיבות מסוימות אך כפי שאת מתארת- כאשר מנגנון זה משתלט ומוכלל, הוא גורם יותר נזק מתועלת. זאת, בדומה לחייל שלמד לירות לכל עבר בשדה הקרב כדי להציל את עצמו אך ממשיך "לירות" התנהגויות תוקפניות גם בחיים האזרחיים. המנגנון החיוני הופך למנגנון הרסני. לכן, המטרה היא אכן ללמוד לגשת לחיים באופן חדש ומשוחרר מנסיבות העבר ומהמנגנונים שהיו יעילים והפכו להרסניים. זו באמת משימה לא פשוטה ולא מעט אנשים נזקקים לעזרה טיפולית כדי לזהות את הדרכים ההרסניות בהן הם פועלים, לעבד אותן ולבנות מנגנוני תגובה ותפקוד טובים יותר.
ליטל
