שלום רב,
בני בן 16 נער מחונן חכם ומקסים. עלה לכיתה א' בגיל מאוד צעיר (5.9) בהמלצת פסיכולוגית. ביסודי היו לו חברים ונפגש הרבה ובחטיבת הביניים ובתיכון התמעטו לו קשרי החברות והוא מעדיף לשבת ולשחק משחקי מחשב שעות ארוכות. אני מכבדת אותו אך לעיתים רחוקות אומרת לו שאולי כדאי להיפגש עם חברים לצאת קצת. השבוע שיחק עם חברים מתל אביב שאמרו תוך כדי משחק שהם הולכים למחרת לים. הוא סיפר לי ואמר איזה כיף להם אמרתי לו שהוא יכול ללכת לים גם באזור מגורנו והוא אמר כמו כאילו בצחוק - אין לי חברים ואז אמרתי לו למה?אז הוא ענה כי אין לי חברים.ברור לי שמתחת לצחוק זה מסתתרת האמת.
אמרתי שכדי שיהיו חברים צריך להיות יותר ערני לסביבה כגון בית הספר, וברגע שהלימודים מסתיימים שלא יתחיל ללכת מיד הביתה אלא יישאר עם חברים וכו.
בעבר כשהיה קטן היינו אצל פסיכולוג שאמר כי יש לו כישורים חברתיים ומיומנויות חברתיות. אין לי ספק שיש לו חוש הומור והוא לא ביישן.
איך אוכל לסייע לו? מה ניתן להגיד לו שיצור חברות עם בני כיתתו?
לי אישית חבל שהוא יושב כל הזמן במחשב במקום לצאת ולהנות.