שלום רב,
מגיל צעיר אני שם לב שמצבים חברתיים מסויימים מלחיצים אותי וקשה לי להתמודד כשאני נמצא בהם.
המצבים שאני מדבר עליהם הם למשל - עמידה מול קהל, ליזום פגישה או אינטרקציה אם בנאדם במעמד גבוה (מנהל), או אפילו לדבר עם מספר מסוים (אפילו 3) של אנשים (או חברים) במפגש חברתי או אפילו משפחתי.
הגעתי למצב שלא אכנס מרצון למצבים הללו, אלא אם כן זה ממש חשוב לי - כמו למשל ליזום פגישה בנושא בקשה להעלאת שכר, ולכן, בעקיפין הנושא אינו משפיע על חיי בצורה דרסטית, אך עם זאת זה כן מפריע לזרימה השוטפת של החיים, כן הייתי רוצה את היכולת לעמוד מול קהל ולא לחוש לחץ כשאני מדבר עם כמה אנשים בו זמנית.
לא ברור לי אגב, האם זה בסדר שהמצבים הנ"ל מלחיצים אותי ויש לשפר את ההתמודדות במצבים האלה. או שאולי צריך להגיע למצב שבו המצבים הללו אינם מלחיצים אותי, ואז ההתמודדות אוטומטית פחות קשה.
כשאני אומר שקשה לי להתמודד, הכוונה היא שהלחץ משפיע עליי מאוד. אני לא חושב בבהירות, הדם עולה לי לראש, הקול שלי רועד, הפנים לא משוחררות וקצת רועדות גם כן.
אשמח לעזרה או להכוונה בנושא,
תודה רבה
שלום לך.
מאחר ואתה מתאר כי הקושי בהתמודדות עם סיטואציות חברתיות מסוימות מביא לפגיעה בתפקודך ולהימנעות, אני נוטה להאמין שיש צורך בעזרה מקצועית אשר תאפשר זיהוי ועיבוד של הגורמים העומדים בבסיס התחושות השליליות ותסייע לך לרכוש אסטרטגיות התמודדות יעילות. שני כיוונים טיפוליים שיכולים להתאים הם טיפול קוגניטיבי התנהגותי שהוא טיפול קצר וממוקד הממוקד בהפחתת הסימפטומים של הלחץ והחרדה, וטיפול פסיכודינמי המציע התבוננות רחבה ומעמיקה בגורמים שבבסיס הקשיים.
שתי השיטות יעילות ואני מאמינה שכדאי להיעזר בהן, לאור העובדה שמדובר בקושי מתמשך המלווה אותך מגיל צעיר.
ליטל
